Kotzker – Yisro Verse 15:23 – וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה

Yisro Verse 17:6  –  הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Sefer HaYasher talks about Yisro, Iyov , and Bilaam giving advice to Pharoah regarding what to do with the Jews. 

Herzl’s T’shuvah

Chani Morgenstern is still here with us. Friday night’s meal was great.  Went to Mayer Chase at 7:30 PM.  Went to bed at 9:00 PM.  Got up at 5:30 AM to learn.  Shabbos morning I davened at Sidney.  Sidney, Lisa, and Naftali were in Miami Beach, FL.  After my meal, I walked to Rabbi Revah to tell him over my Torah.  Afterwards went over to my son in law, Mordy Siegal.  Davened Mincha and had Shalosh Suedos by his grandfather, Joseph Siegal.  I spoke out the Kotzker Vort.

The following is my Torah from this Shabbos.

Torah Vort #1:

One can write psychology books based on Kotzker Torah.  The Kotzker on Verse 15:23 has such a classical piece of Torah in a one liner.

Verse  15:23 says – וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃.

The Kotzker said,  הם בעצמם היו מרים ולכן לא יכלו לשתות.   Bitter people can turn sweet water into bitter water.  Bitter people ruin everything.  Lest you say that this Vort is Drush and not Pshat, we can use this concept to understand and contrast the hitting of the rock later on in this Parsha and the Mai Merivah in Bamidbar, where Moshe was punished for hitting the rock.   Why?

Later on in the Parsha 17:6 it says:

הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Moshe was told to hit the rock to provide water while in Bamidbar Moshe was to speak to the rock.  Moshe gets confused and  hits the rock.  Why was Moshe punished for hitting the rock?

The answer is the above Pasuk.  The Jews just left Israel where they had over 100 years of brutal slavery.  They led bitter lives.  They understood brutality and had to be led with toughness, with hitting the rock.  Forty years later there is a new generation of kids who grew up in the desert under the protection of God, with God and Torah, in peace with daily miracles and manna.  The new generation had a different outlook in life, they had to be led with softness, with words.  Moshe had to speak to the rock to produce water and not hit it.  They cannot be led with hitting.  When Moshe could not find the rock he should not have hit the rock, but should have  prayed to God.  Hitting the rock sent the wrong message and showed that Moshe could not be the leader of the new generation. This is why Moshe took his staff and why God hid the rock.  To show Moshe why Moshe could not be the leader taking he Jews into Israel.

Torah Vort #2:

Sefer HaYasher talks about Yisro, Iyov , and Bilaam giving advice to Pharoah regarding what to do with the Jews.  The Sefer Hayashar mentios Iyov asking to give advice twice.  

115 years of the Jews being in Egypt – pages 248 – 251 in the Sefer HaYasher

The Egyptions are afraid of the Jews and they trick the Jews into slavery,  Shmos verses 1:10 – 1:14

125 years of the Jews being in Egypt – pages 252 – 253  in the Sefer HaYasher   .

The Jewish people keep growing and the Egypts are more fearful.  Pharaoh asks his wise men what to do.  Iyov steps up and says kill all the Jewish babies.  Pharoah instructs the midwives to kill the Jewish babies.  Verses Shmos 1:15 – 1:22.

130 years of the Jews being in Egypt – Pages 254-257 in the Sfer Hayasher.

Pharaoh has a dream.  Yisro, Iyov, and Bilaam give him advice.  Yisro tells Pharaoh to leave the Jews alone.  Iyov says do whatever you decide, ויאמר המלך לאיוב העוצי, מה תאמר אתה איוב ומה תהיה עצתך בעברים. ויאמר איוב אל המלך, הלא כל יושבי הארץ בידך כטוב בעיני המלך יעשה.  Iyov is silent in the face of brutality.   

Bilaam advises throw all the Jewish babies in the Nile.

In the year 125 Iyov says kill the Jewish babies.  Pharaoh tries to implement Iyov’s advice, however due to Shifra and Puah it does not happen.  Five years later Iyov does not want to get involved so he basically says nothing.

Was Iyov a Rasha or a decent person?  He seems to be an evil person as he first suggested killing all the babies.  He obviously was very accomplished as he was one of the three advisors of Pharaoh.

Perhaps Iyov saw that his attempt of solving the “Jewish” problem did not happen.  Iyov reflected on this and five years later decides not to get involved.  Perhaps God did not let his evil advice happen because Iyov was a decent person who made a terrible decision.  Therefore God did not want evil to be attributed to Iyov.  Being silent was a step in the right direction, but was still wrong. 

As the words attributed to Edmund Burke states,  “The only thing necessary for the triumph of evil is that good men should do nothing.”

    Edmund Burke 12 January 1729 – 9 July 1797) was an Anglo-Irish statesman, economist, and 

    philosopher. Born in Dublin, Burke served as a member of parliament (MP) between 1766 and 1794 in the 

    House of Commons of Great Britain with the Whig Party after moving to London in 1750.

    Burke was a proponent of underpinning virtues with manners in society and of the importance of religious 

    institutions for the moral stability and good of the state.

There is a Sefer in Tanach on Iyov’s life, written about his tragedy and triumph.  Iyov lost his ten children and wealth all on a single day.  The Sefer Tanach opens up with the following line, 

אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃

 There was a man in the land of Uz named Job. That man was blameless and upright; he feared God and shunned evil.

How do we reconcile the first time the Sefer Hayasher mentions אִיּ֣וֹב with this opening Pasuk in Iyov.  It remains an open question.

The Jews leaving Egypt and crossing the reed sea takes place eighty years after אִיּ֣וֹב refuses to defend Israel.   He does not attempt to stop the evil plans of Pharaoh.

The Medresh in this week’s Sedra mentions Iyov.  We have not heard from אִיּ֣וֹב  for eighty years. Why does he now appear on the scene?

The Midrash Rabbah 21:7 says:

דָּבָר אַחֵר, מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יט): הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ

Will your limitless wealth avail you, not in adversity! Nor would all the power of your strength

, מַהוּ כֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הַמָּשָׁל אוֹמֵר כַּבֵּד אֶת רוֹפְאֲךָ עַד שֶׁלֹא תִּצְטָרֵךְ לוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר עֲרֹךְ שׁוּעַ (Daven) כְּלַפֵּי בּוֹרְאֲךָ כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ לְךָ צָרִים מִלְּמַעְלָן. 

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עָמַד סמא”ל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, וְרַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא פֵּרְשָׁהּ מִשּׁוּם אָבִיו, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁהָיָה מַעֲבִיר צֹאנוֹ בַּנָּהָר, בָּא זְאֵב לְהִתְגָּרוֹת בַּצֹּאן, רוֹעֶה שֶׁהָיָה בָּקִי מֶה עָשָׂה, נָטַל תַּיִשׁ גָּדוֹל וּמְסָרוֹ לוֹ, אָמַר יְהֵא מִתְגַּשֵׁשׁ בָּזֶה עַד שֶׁנַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְבִיאוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סמא”ל הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג אוֹתָן, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד עַכְשָׁו הָיוּ אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאַתָּה קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר לוֹ אִיּוֹב שֶׁהָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַרְעֹה, דִּכְתִיב בּוֹ (איוב א, א): אִישׁ תָּם וְיָשָׁר,

 אָמַר לוֹ הִנּוֹ בְיָדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק עִם אִיּוֹב, יִשְׂרָאֵל עוֹלִים לַיָּם וְיוֹרְדִים, וְאַחַר כָּךְ אַצִּיל אֶת אִיּוֹב, וְהוּא שֶׁאָמַר אִיוֹב (איוב טז, יב): שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי,  וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה.  אָמַר אִיּוֹב שָׁלֵו הָיִיתִי בָּעוֹלָם וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי,  כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אוֹתִי לְעַמּוֹ לְמַטָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טז, יב):  וּכְתִיב (איוב טז, יא): “יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל”,  סָרַנִי בְּיַד הַשָֹּׂטָן וּכְדֵי שֶׁלֹא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים בַּדִּין, לְכָךְ הִרְטָה אוֹתִי בְּיָדוֹ, הֱוֵי  (איוב טז, יא): “וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי “, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה הֲרֵי מָסַרְתִּי אִיּוֹב לַשָֹּׂטָן מַה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.                                                                                 

Iyov 16:11 

יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי׃

God hands me over to an evil man, thrusts me into the clutches of the wicked.

Iyov 16:12

שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עׇרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֝֗וֹ לְמַטָּרָֽה׃

 I had been untroubled, and He broke me in pieces; He took me by the neck and shattered me; He set me up as His target.

Upon reading the Medresh it seems that God gave Iyov to Samael for Sameal to batter and hurt Iyov, thereby distracting Samael from pursuing his court case.  Samael contended that God should kill all the Jews by saying, both the Egyptians and the Jews worshiped idols, why are you saving the Jews?

I want to say that the Medresh means that Iyov will fight with Sameal in court.   God was going to save the Jews.  Of course the Jews worshipped idols but that is beucase the Jews were slaves.  The Tshuva process of the Jewish nation started with the Korban Pesach,  Miscu U’Kichu, as Reb Yossi Hagelili said withdraw from idol worship and cling onto Mitzvos.  God will save the Jewish people and not listen to Samael.  God is giving Iyov a chance to redeem himself.   Iyov is being given the chance to defend the Jews, to tell Samael you are wrong, the Jews have great potential.  They are from the Avos, they will be receiving the Torah, and will be the moral compass of the world.  Iyov will slap Samael across his cheek and say, you paskunyak, stop with your nonsense.  

God gives people the chance to do Tshuva.  Herzl did Tshuva in January 1904 when he refused to kiss the pope’s hand. Herzl was granted an audience  with the pope after waiting years for a chance to ask the pope to help the Jewish people.   Herzl was told protocol is to kiss the pope’s hand.  Herzl refused to do so and saw it irritated the pope.  Herzl was desperate to find a place for the Jews to escape the horrible Galus, yet he would not compromise on Jewish values.  The pope was never going to grant Herzl’s wish for help.  Herzl transformed and became a proud Jew.  See https://kotzk.com/2020/07/13/shabbos-parshas-pinchos-july-11-2020-19-tammuz-5780/

Sefer Hayasher: 

 ויאמר המלך לאיוב העוצי, מה תאמר אתה איוב ומה תהיה עצתך בעברים. ויאמר איוב אל המלך, הלא כל יושבי הארץ בידך כטוב בעיני המלך יעשה

ועתה אדוננו המלך הבו לכם עצה על הדבר הזה ואבדתם את תקות בני ישראל ואת תוחלתם, טרם תצמח הרעה הזאת על כל מצרים. ויאמר המלך אל בלעם, ומה לנו לעשות לישראל הלא כזה וכזה יעצנו עליהם בתחילה ולא יכולנו עליהם. ועתה הבה לנו עצה גם אתה עליהם, במה נוכל אליהם. ויען בלעם את המלך לאמור, שלח נא וקרא אל שני יועציך ונראה מה עצתם על הדבר הזה ואחר ידבר עבדך. וישלח המלך ויקרא את שני יועציו את רעואל המדיני ואת איוב העוצי, ויבואו וישבו לפני המלך. ויאמר אליהם המלך, הנה כולכם שמעתם את החלום אשר חלמתי ופתרונו. ועתה עוצו נא עצה ודעו וראו מה לעשות לבני ישראל ובמה נוכל עליהם, טרם אשר תצמח רעתם עלינו. 

Yisro

ויען רעואל המדיני את המלך ויאמר, יחי המלך יחי המלך לעולם. אם על המלך טוב, יחדל לו מעל העברים ויעזוב אותם ואל ישלח ידו בהם. כי אלוקיהם בחר בם מימי קדם, ויקחם לחבל נחלתו מכל גויי הארץ ומכל מלכי האדמה. ומי אשר שלח ידו בהם וניקה, ולא עשה בו אלוקיהם נקם. הלא ידעת כי ברדת אברהם אביהם מצרימה, וירא פרעה מלך מצרים הקדמוני את שרה אישתו ויקחה לו לאישה. כי אמר אברהם אחותי היא, כי ירא פן יהרגוהו אנשי מצרים על אישתו. ויהי בקחת מלך מצרים את שרה, וינגעהו אלוקיהם נגעים גדולים ואת ביתו עד אשר השיב לאברהם את שרה אישתו, אז נרפאו. וגם לאבימלך הגררי מלך פלישתים הוכיח אלוקימו בעבור שרה אשת אברהם, בעצור להם כל רחם למאדם ועד בהמה. יבוא אלוקימו אל אבימלך בחלום הלילה ויפחידהו, למען ישיב לאברהם את שרה אשר לקח. ואחרי כן התווכחו כל אנשי גררה בעבור שרה, ויתפלל אברהם עליהם אל אלוקיו ויעתר לו וירפאם. וירא אבימלך את כל הרעה הבאה עליו ועל עמו וישב לאברהם את שרה אישתו, ויתן לו עמה מנות ומתנות רבות.

וגם אל יצחק כה עשה בגרשם אותו מגרר, ויפליא אלוקיו עמו פליאות ויתיבשו כל מוצאי מימי גררה ועצי תנובתם לא צמחו עד אשר הלכו אליו אבימלך מגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו ויקדו וישתחוו לו ארצה. ויבקשו ממנו תחינה להתפלל עליהם אל ה׳, ויעתר לו ה׳ וירפא אותם. וגם יעקב איש תם הוצל בתומו מיד עשו אחיו, ומיד לבן הארמי אחי אמו המבקשים את נפשו. וגם מיד כל מלכי כנען אשר באו כולם יחד עליו ועל בניו להשמידם, ויצל אותם ה׳ מידם וישובו עליהם וימיתום כי מי אשר שלח ידו בהם וניקה. הלא פרעה הקדמוני אבי אביך גידל את יוסף בן יעקב על כל שרי ארץ מצרים בראותו את חכמתו, כי בחכמתו מלט את כל יושבי הארץ מן הרעב. ואחרי כן ציוה להוריד את יעקב ובניו מצרימה, למען תמלט ארץ מצרים וארץ גושן בחסדם מן הרעב. ועתה אם אוב בעיניך חדל לך מהשחית את בני ישראל, ואם אין בלבך להושיבם מצרימה שלח אותם מזה וילכו ארצה כנען ארץ מגורי אבותיהם. ויהי כשמוע פרעה את דברי יתרו ויחר אפו מאוד עליו, ויקם מאת פני המלך בבושת ויצא ממצרים ביום ההוא וילך אל ארצו מדינה ומטה יוסף לקח בידו.

Iyov:

 ויאמר המלך לאיוב העוצי, מה תאמר אתה איוב ומה תהיה עצתך בעברים. ויאמר איוב אל המלך, הלא כל יושבי הארץ בידך כטוב בעיני המלך יעשה..

Bilaam:

ויאמר המלך אל בלעם, מה תאמר אתה בלעם דבר את דבריך ונשמענו

 ויאמר בלעם למלך, כל אשר יעץ המלך על העברים ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם בכל עצה. כי אם בלהבת אש תאמר להמעיטם, לא תוכל עליהם בה כי הלא אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור כשדים. אם בחרב תאמר להשמידם, הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל תחתיו. ואם בעבודת פרך וקושי תאמר להמעיט אותם, לא תוכל על זה הלא יעקב אביהם עבד את לבן בכל עבודה קשה והצליח.

ועתה אדוני המלך שמע נא את דברי וזאת העצה היעוצה עליהם אשר תוכל עליהם בה, וממנה לא תסור. אם על המלך טוב יצוה להשליך ילדיהן אשר יולידו מהיום ההוא והלאה אל המימה, כי בזה תוכל למחות את שמם כי לא נוצל אחד מהם ומאבותם בדבר הזה. וישמע המלך את דברי בלעם, ויטב בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר בלעם. ויצו המלך ויעבירו קול ותנתן דת בכל ארץ מצרים לאמור, כל זכר היולד לעברים מהיום הזה והלאה ישלך אל המימה. ויקרא פרעה אל כל עבדיו לאמור, צאו נא ובקשו בכל ארץ גושן אשר שם בני ישראל וראו כל בן הילוד לעברים היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון. ויהי כשמוע בני ישראל את הדבר אשר ציוה פרעה להשליך את זכוריהם היאורה, ויפרדו מקצת העם מנשיהם, ומקצתם דבקו בהנה. ויהי מהיום ההוא והלאה בעת לדת נשי ישראל אשר עודם דברו בהנה, ותצאן השדה ללכת שמה ותלדן בשדה ותעזובנה ילדיהן על פני השדה וישובו אל בתיהם. וה׳ אשר נשבע לאברהם להרבותם, שלח להם מלאך ממשרתיו אשר בשמים לרחצו במים ולסוכו ולמושחו ולהחתלו, ולשום בידו שתי חלוקי אבנים מן האחת ינק חלב ומן השנית יונק דבש. וגם את שערות ראשו מגדל עד ארכובותיו, למען יתכסה בהם לענגו ולדבקו בחמלו עליו. ויהי בחמול האלוקים עליהם ובבקשו להרבותם על פני האדמה ויצו לתבל ארצו ותקבלם להישמר בתוכם עד עת גדולם. ואחרי כן פתחה הארץ פיה ותקיא אותם, ויציצו מעיר כעשב הארץ וכתמסי יער וישובו איש אל משפחתו ואיש אל אבותיו וידבקו בהם. ויהיו ילדי בני ישראל בתבל הארץ כעשב השדה, בחמלת ה׳ עליהם. ויראו כל מצרים את הדבר הזה ויצאו כל מצרים איש אל שדהו איש בצמד בקרו ובמחרשתו, ויחרישו על גביו כמשדד תבל בעת הזרע. ויהי כחרשם ולא יכלו להזיק את ילדי בני יעקב, וירב העם ויעצמו מאוד