Shabbos Parshas Matos – Masei

July 18,2020

This past week I heard a great speech from Rabbi Steven Weil, executive director of the OU gave a great speech on the burning of the Talmud.  I also heard Rabbi Sugerman give a Shiur on Hiddur Mitzvah in regards to Milah.  There is a Machlokos Rashi and the Rambam in how to learn the Gemora 133B  of Zizin – shreds that do not impede the circumcision.  This is compared to Hiddur Mitzvah of the candles of Chanukah.  There is a Brisker Rov that explains the Machlokes.  I also heard a lecture sponsored by Lubavitch of Washington, moderated by Rabbi Shemtov.  Two of his congregants, Stuart Eizenstat and Tevi Tory both came out with books.  Both worked for Presidents, Stuart Eizenstat with President Jimmy Carter and Tevi Troy for President George W. Bush.   I purchased Tevi Tory’s book,

Thursday – July 17, 2020:

Eli, Tzvi, and I had a private tour of 522 W. Deming,  the house that Jim Petrozzini, my customer lived at while he was alive.  It has been completely remodeled and restored back to its 1886 elegance.   ttps://www.luxuryportfolio.com/Property/chicago-properties-the-sarah-belle-wilson-house/LPMP

Shabbos – July 19, 2020:  

We ate lunch by Rivkie and Mordy and had great Cholent.

I spoke before Musaf on the following two Verses in Parshas Matos:

Chapter 30, Verse 2:

וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃

Chapter 30, Verse 3:

אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃  

First Dvar Torah:

Rashi explains  זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר  two ways.  The first explanation uses the word   זֶ֣ה as used the same way when Hashem instructed Moshe Kiddush Levana in Exodus 12:2, the half-Shekel in Exodus 13:3,  the Menorah.  Hashem actually showed Moshe what a new moon and a half-shekel looked like.  .  What has to be understood is that in this Parsha of vows,  Hashem is not showing Moshe a physical object but giving him laws which are verbal.    

The answer is that Rashi is telling us that when giving over Torah it has to be clear as if it is the words of God.  Perfect.   A teacher has to say with confidence and clarity    זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר.   Someone giving over Torah cannot read Gemora in a confusing and mumbling manner.  The Rebbe has to paint the picture so the student sees the concepts in his mind. For most of my adult life I was a  “כֹה אָמַר ה – lacking clarity, saying this is kind of what it the Torah means.

Words of Rashi and the Mizrachi:

 זה הדבר. מֹשֶׁה נִתְנַבֵּא בְּ”כֹה אָמַר ה’ כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה” (שמות י”א) וְהַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּ”כֹה אָמַר ה'”, מוּסָף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה שֶׁנִּתְנַבֵּא בִּלְשׁוֹן “זֶה הַדָּבָר”

זה הדבר  – THIS IS THE WORD — Moses prophesied with the words (introduced his message by the statement), “Thus saith the Lord, About midnight [will I go into the midst of Egypt]” (Exodus 11:4), and other prophets also prophesied with “Thus saith the Lord”, Moses, however, had an additional superiority in that he prophesied also with the expression “This is the actual word [that God hath spoken]” (Sifrei Bamidbar 153:2).

The Mizrachi and Sefsei Chacomin quoting the Mizrachi explains Rashi that Moshe initially and all the Prophets did not get a translucent revelation from God.  It is called a   באספקלריאה שאינה מאירה and this is represented by the words used in the Torah “כֹה אָמַר ה’ – so said Hashem.  They are telling the essence of what God said but not completely the actual thoughts and words of Hashem.  After Har Sinai, Hashem spoke directly to Moshe, as it is stated elsewhere פּה אל פּה.          

The Mizrachi: זה הדבר משה נתנבא בכה אמר וכל הנביאים נתנבאו בכה אמר מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון זה הדבר. בספרי מלת כה מורה על מכוון הענין ומלת זה מורה על הענין *הרמוז*  בעינו ומפני שכל הנביאים לא נתנבאו רק באספקלריאה שאינה מאירה ואין בם יכולת לקבל רק המכוון מן הענין שהראוי להם הוכרחו להזכיר בלשונם כה אמר יי’ שפירושו המכוון מדבריו לא הדברים בעינם ומשה רבינו ע”ה בעבור שנבואתו היתה על ידי האספקלריאה המאירה והיה בו כח לקבל מה שהראו לו בעינו כפי מה שהוא הוזכיר בלשונו זה הדבר שפירושו זה הדבר בעינו מבלתי שום שינוי כלל ומפני שמשה רבינו בתחלת נבואתו עדיין לא עלה אל המדרגה שזכה בה באחרונה הוכרח גם הוא להזכי’ בלשונו כה אמר יי’ בהרבה מקומות ומשזכה באספקלריאה המאירה שוב לא הזכיר בלשונו רק זה הדבר וזה שאמרו משה נתנבא בכה אמר רוצה לומר בתחלת נבואתו וכל הנביאים בכה אמר ר”ל תמיד מוסף עליהם משה שנתנב’ בלשון זה הדבר ר”ל משזכה באספקלריא’ המאירה ואילך:                                              *This word seems wrong and should be erased.*

Rabbi Elya Brudney spoke over a Reb Yehoshua Leib Disken on the difference between Moshe’s prophecy and all the other prophets.  Moshe prophesied the drrects words and intent of God.  All the other prophets had a vision that what was conveyed was filtered through each prophets level of spirituality and their personalities.  Meaning that if a prophets had an angry disposition, the prophecy would be raw and harsh.  If the prophet had a more mellow personality the prophecy would be softer.  The interpretation is different based on who the prophet is.  It sounded good when I heard it, but it is hard to understand.

The question is that the Torah uses the language   זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר in a number of places to introduce a set of laws.  Why did Rashi choose to say his explanation and nowhere else?  The answer may be that the laws of “waiving vows” by a Halachici expert is not explicitly stated in the Torah.  It is only hinted to.   Moshe had to be clear when speaking to the people on the source and how to waive a vow.

The Mishna in Chagigah 10B says:

מתני׳ היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו

MISHNA: Incidental to the Festival peace-offering, the mishna describes the nature of various areas of Torah study. The halakhot of the dissolution of vows, when one requests from a Sage to dissolve them, fly in the air and have nothing to support them, as these halakhot are not mentioned explicitly in the Torah. There is only a slight allusion to the dissolution of vows in the Torah, which is taught by the Sages as part of the oral tradition.

Second Dvar Torah

Five Questions on these two verses:

A – The Torah does not start out with, “and God spoke to Moshe” as it does everywhere else.

B – How do you translate   לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל ?  Both Artscroll, Lubavitch (Gutnick), and Sefaria all translate it as, “And Moshe spoke to the head of the tribes of the Isralites.”   However, when you read the Verse it can be translated as – “And Moshe spoke to the heads of the tribes, who are to speak to the Isralites.”  This seems to be the better translation.

C – Verse 3 says that if a man makes a vow “to Hashem”.  What does to Hashem mean.  Rashi does not say what is the vow to Hashem.    Rashi says,   נדר. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי קוֹנָם שֶׁלֹּא אֹכַל אוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה דָבָר פְּלוֹנִי;  does not take about a Vow to Harshem.  It is simply a vow not to eat something or do an action.  What is the “To Hasem”

Additionally, why does Rashi say that the from of the vow  is using the work  הֲרֵי עָלַי קוֹנָם – Konum.  The form of the vow is “it should be as a Korban to me that I will not eat.”   Why didn’t Rashi simply say, that a person makes a vow not to eat.   Is it perhaps that if one says, I make a vow not to eat, that this is not a vow that binds him according to the Torah.  

D – What is the translation of    לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ – Artscoll says to prohibit a prohibiton, which is almost meaningless.  The true translation is to forbid something that is permitted.  Lubavitch translates it seemingly more correctly as “makes an oath to prohibit himself”.   

E – What does  לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ mean?

Answer:

Let me start with Question E – What does  לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ mean?  There are four translations of the word  יַחֵ֖ל.

1. Rashi and Ibn Ezra – Both say do not make your words profane.  This implied that by making a vow your words are sacred and by violating them you have made your words profane.

             Rashi:   ( לא יחל דברו. כְּמוֹ לֹא יְחַלֵּל דְּבָרוֹ — לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרוֹ חֻלִּין (שם

            Ibn Ezra:      לא יחל דברו. כמו לא יחלל ואיננו לשון מחילה 

The Ibn Ezra adds something that to me is mysterious.  He says that   יחל does not express forgiveness.  Huh? Forgiveness – why would anyone think the explanation is forgiveness when the Torah seems to be clearly talking about profane, violation,

This is how Artscroll translates  לא יחל דברו – do not profane your words.

     2) אונקלוס   and Mosef Rashi – to violate, to nullify. 

Onkalis:    לָא יְבַטַּל פִּתְגָּמֵיהּ.

Mosef Rashi from Tanis 7B –    רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר – תחולל תבטל כמו לא יחל דברו

                                                            (במדבר ל׳:ג׳)

This is how Lubavitch Chumash translates  לא יחל דברו – do not violate your words.  Sefaria translates it similarly – “you should not break your pledge”.

    3) Comes along the Kli Yakar and says that יחל is expressed as מחילה.   

First he explains question B as follows that the translation of לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל is that the heads of the tribes are to speak to the Jewish people and he clearly says that the word  יחל is מחילה. The correct  translation of לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל  leads to his translation of Lo Yachal Diburo.

The Kli Yakar on verse 2:

 וידבר משה אל ראשי המטות. מה דבר אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, דבר אל ראשי המטות 

שיאמרו איזו  דבר לבני ישראל ולא פירש עדיין מה יאמרו ראשי המטות אל בני ישראל, עד שהגיד להם 

פרשת נדרים שחייב ראש המטה לאמר אל הנודר מותר לך, וזו היא האמירה שצוה לראשי המטות

שיאמרו לבני ישראל ועליה אמר לא יחל דברו הוא עצמו לא יחל אבל אחרים מחלין את דברו ועל זה

אמר ככל היוצא מפיו של החכם המתיר לו, כן יעשה, אם לקיים, או להתיר.

Kli Yakur on verse 3 again repeats this:     

 לא יחל דברו. אבל אחרים מחלין דברו טעם להיתר נדרים ביחיד מומחה או בג’ הדיוטות שנקראו בית דין,  

The Kli Yakur seems to be based on the Gemoro in Chagigah that clearly says this.

אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם אמרי להו דידי עדיפא מדידכו שנאמר (במדבר ל, ג) לא יחל 

דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו 

Thank you Rabbi Revach for this Gemoro although Rabbi Revach seems to disagree with my Pshat in the Kli Yakar. 

Bonus:

The Kli Yakar also explains the language of  נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה –   as follows:

The Torah is talking about a vow that is for God.  Only a person who is of calm mind and body and he takes a vow, is someone who is uplifting himself, not someone who vows in anger.

איש כי ידור נדר לה’. שני מיני נדרים הם כי הנודר בכעסו לאסור על עצמו איזו דבר נדר זה אינו לה’, 

ודווקא איש כי ידור כשהוא איש מיושב בדעתו קרינן ביה האדם בשבועה (שבועות כו.) והוא הנודר לה’

4) The Rashbam, Reb Shmuel Ben Meir, Rashi’s Grandson who translates   לא יחל דברו as one should not delay his pledge of a Korban. 

 The Rashbaum has a completely differently understanding of the Pesukim as follows:

 וידבר משה אל ראשי המטות – נשאלתי ביוניוב [=שם עיר] בכרך לושרון [=שם מחוז בצרפת]. לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה וידבר ה’ אל משה לאמר איש כי ידור וגו’. והיאך מתחלת הפרשה בדיבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? וזה תשובתי: למעלה כתיב: אלה תעשו לה’ במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם – שאתם צריכין להביא באחד משלש רגלים משום בל תאחר כמפורש במסכת ר”ה, הלך משה ודבר אל ראשי המטות שהם שופטים להורות לישראל הלכות נדרים ואמר להם הקב”ה צוה לי שיקרבו נדריהם ונדבותם ברגל פן יאחרו נדריהם. לפיכך –  

 

איש כי ידור נדר לה’ – קרבן. או השבע שבועה – לענות נפשו.

לאסור אסר – לא יחל דברו – מוסב על הנדר. כלומר, לא יאחר את נדרו עד

לאחר הרגלים כמו שציום הקב”ה שכך פירש: לא יחל כמו: ויחל עד בוש. 

ויחל עוד שבעת ימים. יחל ישראל אל ה’ – ימתין ויחכה לו. והמפרש לשון 

חלול לפי הפשט טעות הוא בידו.

(1) IMPOSING AN OBLIGATION ON HIMSELF … HE SHALL NOT BREAK HIS PLEDGE. This refers to the vow offering. In other words, he must not delay his vow offering until after the festivals, as the Holy One, blessed be He, commanded. For this is the explanation of “he shall not break [lo yahel],” as in (Jud. 3:25) “He waited [actually, “They waited”] a long time”; (Gen. 8:10) “He waited another seven days”; (Ps. 130:7) “O Israel, wait for the LORD” — wait and anticipate Him. And one who explains [this] as an expression of desecration [hilul] according to the straightforward sense is in error.

The end of the Rashbam is incredible.  The Rashbam says  “those who translate this as an expression of desecration ( חלול ) according to the straightforward sense is in error.”  He is saying that Rashi, his grandfather, is wrong.  This lets the reader into an intimacy with the Rashbam and his grandfather.  Yes, my grandfather is wrong.   

Additionally, normally the Rashbam uses the Pasur Pshat – straightforward explanation and here he is saying do not use it.