Rabbi Menachem Leibtag – Parshas Va’Yaira

November 10, 2020 – first day out of quarantine.  I was very depressed yesterday because I had no clue what Rabbi Revah was talking about  in the Shiur,  I spent 3.5 hours working on the Shiur and I am 75%restored.  I think I now understand the Shiur.  The next day I am again depressed because the Shiur was above me.  I have to review.

Bubi Blanche is doing as expected.  Serka is going tonight to visit for the allotted three hours.  

First Vort on the Sedra:

Pasuk 23:2 says:

וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃

Rashi comments as to why the city was called:

בקרית ארבע. עַל שֵׁם אַרְבַּע עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם, אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וַאֲבִיהֶם. דָּ”אַ עַל שֵׁם אַרְבַּע זוּגוֹת שֶׁנִקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה (בראשית רבה):

Rashi brings down two reason when Chevron was called קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע.  

1. It was named after the four giants who lived there
2. The four pairs buried in Chevron

The source of the first reason is from a Verse in Yahushua 14:15 – וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה׃ 

The name of Hebron was formerly Kiriath-arba: [Arba] was the great man among the Anakites. And the land had rest from war.

Rashi on Verse 14:15 in Yehoshua

הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא אֲבִיהֶם שֶׁל אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, אַרְבַּע הָיָה שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם הָאָב וּשְׁלשָׁה בָּנִים, שֶׁכֵּן קוֹרֵא אוֹתָם (שם יג כב): יְלִידֵי הָעֲנָק.

The greatest man among the giants. The father of Achimon, Sheishai, and Talmai was Arba.⁷Chevron was the home of these four famous giants, the three brothers and their father. Another explanation: [It was called Kiryas-arba, the city of four]⁸ because of the father and the three sons, for they are referred to as the offspring of the “Anak,” [the giant].⁹

Rashi in Yehoshua gives two reasons and Rashi selected the second reason that he gave in Yehoshua for here in Chaya Sarah.  

How are we to understand the second explanation in Rashi here in Bereishis that the city was called קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע because of the four pairs buried in Chevon when in Yehoshua we are told that it is because of the four giants?  

The Netziv in Hemek Davar answers this question that this second explanation is not the reason why the city is called קרית ארבע, but rather why Hashem arranged it that Sarah would die in   קרית ארבע .  Because that is where she was to be buried.   Sara and Avrohom lived in Beer Sheva, with Chevron being roughly 20 miles north of Chevron, and Har Hamoriah being 15 miles north of Chevron.   As the Netziv says  משום הדרש ששם ראוי להקבר ארבע אבות העולם and her death there was a sign to Avrohom to bury her in  קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע .

The problem with the Hemek Davar is that it seems based on Rashi’s Bereshis 21:24 that Avrohim moved to Chevron 12 years before the Akedah.  Rashi as follows:

ימים רבים. מְרֻבִּים עַל שֶׁל חֶבְרוֹן. בְּחֶבְרוֹן עָשָׂה כ”ה שָׁנָה וְכָאן כ”ו, שֶׁהֲרֵי בֶּן ע”ה שָׁנָה הָיָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן, אוֹתָהּ שָׁנָה וַיָבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, שֶׁלֹּא מָצִינוּ קֹדֶם לָכֵן שֶׁנִּתְיַשֵּׁב אֶלָּא שָׁם, שֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹתָיו הָיָה כְּאוֹרֵחַ חוֹנֶה וְנוֹסֵעַ וְהוֹלֵך, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה (בראשית י”ב), וּבְמִצְרַיִם לֹא עָשָׂה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁהֲרֵי שְׁלָחוֹ פַרְעֹה מִיָּד, וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו עַד וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן (שם י”ג), שָׁם יָשַׁב עַד שֶׁנֶּהֱפְכָה סְדוֹם, מִיָּד וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם מִפְּנֵי בוּשָׁה שֶׁל לוֹט וּבָא לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּבֶן צ”ט שָׁנָה הָיָה, שֶׁהֲרֵי בַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ בָּאוּ אֶצְלוֹ הַמַּלְאָכִים, הֲרֵי כ”ה שָׁנָה, וְכָאן כְּתִיב יָמִים רַבִּים, מְרֻבִּים עַל הָרִאשׁוֹנִים, וְלֹא בָא הַכָּתוּב לִסְתֹּם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, וְאִם הָיוּ מְרֻבִּים עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר הָיָה מְפָרְשָׁם, וְעַל כָּרְחֲךָ אֵינָם יְתֵרִים יוֹתֵר מִשָּׁנָה, הֲרֵי כ”ו שָׁנָה; מִיָּד יָצָא מִשָּׁם וְחָזַר לְחֶבְרוֹן, וְאוֹתָהּ שָׁנָה קָדְמָה לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק י”ב שָׁנִים, בְּסֵדֶר עוֹלָם:

The problem is that is Bereshis  22:19  וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ .    Abraham then returned to his servants, and they departed together for Beer-sheba; and Abraham stayed in Beer-sheba.

If Avrohom was living in Chevron why did he go to Beer Sheva after the Akedah.  The simple answer is that  while living in Chevron, Avrohom and Sarah went back to Beer Sheva at times and when the Akedah happened Avrohom was in Beer Sheva.  After i re[read Rashi on Verse 22”19 it appears that I am correct.

וישב אברהם בבאר שבע. לֹא יְשִׁיבָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּחֶבְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב, י”ב שָׁנִים לִפְנֵי עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לוֹ לְחֶבְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, מְרֻבִּים מִשֶּׁל חֶבְרוֹן הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם כ”ו שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה:

She died in Chevron to tell Avrohom that this is to be the place of her burial and why?  What was so special about Chevron.  The answer could be based on Rabbi Leibtag’s Shiur via Zoom to Boca Raton Synagogue on November 10, 2020.  Chevron is the place where Hashem told Avrohom in Bereishis Verse 18:19 why he is chosen by Hashem to discuss Sedom’s fate.  Avrohom represents Gods desire for the world to live with  צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט and Avrohom is to teach the world this message.     Power is not to be achieved for power’s sake and for domination and subjugation;  but for justice and charity, to feed the poor, to uplift the people of their kingdom and the entire world.  Avrohom will teach his children the message of  צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט and his children will forever continue to spread this message.       This is in contrast to Sedom who were evil and did not practice justice and charity.  This is the paradigm for Jewish leaders which was first achieved by Dovid Hamelech, see below.

Genesis – verse 18:19:   כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃

For I have singled him out, that he may instruct his children and his posterity to keep the way of the LORD by doing what is just and right, in order that the LORD may bring about for Abraham what He has promised him.”

Chevron represents the theological center for the Jewish people.  This is where Avraham was told his legacy, the mission for his children  This mission for Jewish power by a king was first achieved in the time of Dovid in the following Verses:

Shmuel 2 Verses 18:15

וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃

David reigned over all Israel, and David executed charity and justice among all his people.

1 Chronicles 18:14 –  וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֗י עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃

Rashi says on this Pasuk:

משפט וצדקה. משך עצמו מלהלחם עוד ומלצאת ולבא עוד במלחמה והיה יושב ושופט תמיד ישראל בצדקה:

1 Chronicles 13 talks says that Hashem caused salvation for David wherever he went

יָּ֤שֶׂם בֶּאֱדוֹם֙ נְצִיבִ֔ים וַיִּהְי֥וּ כׇל־אֱד֖וֹם עֲבָדִ֣ים לְדָוִ֑יד וַיּ֤וֹשַׁע יְהֹוָה֙ אֶת־דָּוִ֔יד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃

He stationed garrisons in Edom, and all the Edomites became vassals of David. The LORD gave David victory wherever he went.

This theme of  צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט – Charity and Justice appears throughout Tanakh as the goal of the Jewish people.

תהילים פרק עב

א  לִשְׁלֹמֹה:    אֱלֹהִים–מִשְׁפָּטֶיךָ, לְמֶלֶךְ תֵּן; וְצִדְקָתְךָ לְבֶן-מֶלֶךְ. ב  יָדִין

עַמְּךָ בְצֶדֶק;    וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט.-  יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ, לִבְנֵי אֶבְיוֹן;

וִידַכֵּא עוֹשֵׁק…. י  מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים,    מִנְחָה יָשִׁיבוּ;מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר

יַקְרִיבוּ. יא וְיִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ כָל-מְלָכִים כָּל-גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. יב  כִּי-יַצִּיל, אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ;

וְעָנִי, וְאֵין-עֹזֵר לוֹ. יג  יָחֹס, עַל-דַּל וְאֶבְיוֹן;וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ.

G.    What could have saved Jerusalem – according to Yirmiyahu

ירמיהו כ – 

    א כֹּה אָמַר ה’, רֵד בֵּית-מֶלֶךְ יְהוּדָה; וְדִבַּרְתָּ שָׁם, אֶת

הַדָּבָר הַזֶּה.  

ב וְאָמַרְתָּ, שְׁמַע דְּבַר-ה’, מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסֵּא

דָוִד:  אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. 

 ג כֹּה אָמַר ה’, עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל, מִיַּד עָשׁוֹק; וְגֵר יָתוֹם

וְאַלְמָנָה אַל-תֹּנוּ, אַל-תַּחְמֹסוּ…   ד  כִּי אִם-עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת-הַדָּבָר

הַזֶּה—וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל-כִּסְאוֹ…

ה  וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ ..-בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-ה’, כִּי-לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.

H. To “know God” – according to Yirmiyahu

In his ensuing rebuke of King Yehoyakim:

יג הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא-צֶדֶק, וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט…

.  טו הֲתִמְלֹךְ, כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז; אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, וְעָשָׂה

מִשְׁפָּט וּצְדָקָה–אָז, טוֹב לוֹ.  טז דָּן דִּין-עָנִי וְאֶבְיוֹן, אָז טוֹב;

הֲלוֹא-הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם-ה’.

The words of the Hemek Davar:

בקרית ארבע. לפי הפשט הוא אדון העיר או בונה העיר. אבל הרי נזכר כ״פ חברון ולא נזכר שם הלז. מזה יצא דרשת חז״ל כונה שניה כפרש״י ומשום זה היתה סיבה מן השמים שתמות בחברון אע״ג שהיתה דירתה עם אברהם בבאר שבע כמבואר גם אחר העקידה וישב אברהם בבאר שבע. וגם להלן כתיב ויצחק בא מבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב. והיינו באר שבע כדכתיב לעיל כ׳ א׳ ויסע משם אברהם ארצה הנגב. אבל שרה מתה באיזה סבה ממסבב הסבות בחברון. או כאשר שמעה מדבר העקידה הלכה אחרי אברהם ויצחק חיי רוחה ובאשר הלכו לארץ המוריה והוא ביהודה סמוך לחברון. באה לשם ומתה. וטעם סיבה זו מה׳ הוא באשר היתה קרית ארבע וע״כ הוא משום הדרש ששם ראוי להקבר ארבע אבות העולם. ואדה״ר היה הראשון לקבורה שם ואיש לא ידע מזה:

I emailed the below Torah to Rabbi Menachem Leibtag and he responded:

Thank you

and a very nice summary –

and it’s fine,

just one typo I found

This is in contract to Sedom… 

s/b in ‘contrast’ 

2)  Torah Vort:

Verse 23:5 says – וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃

The last two words of  לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ are extra?

 The Hemek Dvar answers that they are not extra –

 לאמר לו. המה נתיישבו מה להשיב. ושלחו אחד מהם לאמר לו תשובתם. Meaning they talked about it among themselves and then sent a representative  to speak to Avrohom,   This does not seem to be a fully satisfying answer.  

Verse 23:8 says:

וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃

and he said to them, “If it is your wish that I remove my dead for burial, you must agree to intercede for me with Ephron son of Zohar.

Rashi says:

פגעו לי. לְשוֹן בַּקָּשָׁה כְּמוֹ: אַל תִּפְגְּעִי בִּי (רות א’):

Translated as  –  ופגעו לי — This phrase signifies entreaty, as (Ruth 1:16) “Do not entreat (תפגעי) me”.

Rashi is telling us that the translation of וּפִגְעוּ־לִ֖י is not “introduce me to Ephron” , but rather they should request of  Ephron to  give the מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ to me.  They were to make the sales pitch and not Avrohom, and this is what Onkelus says – 

וּמַלֵּיל עִמְּהוֹן לְמֵימָר אִם אִית רַעֲוָא בְנַפְשְׁכוֹן לְמִקְבַּר יָת מִיתִי מִן קֳדָמַי קַבִּילוּ מִנִּי וּבְעוּ לִי מִן עֶפְרוֹן בַּר צוֹחַר:

Insight – Avrohom did this very wisely.  He did not negotiate with Efron directly.  He asked the people of Ches to talk to Ephron, they should convince Ephon should sell his field to Avrohoim.  Avrohom gave ownership in what Avrohom wanted to the people of Ches, so that they will convince Eforn to sell.  This would make it easier for Avrohom to purchase the field.   This is a beautiful negotiation tactic to get buy-in from those around you.

Vort 3)

Verse 23:9

וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃

Let him sell me the cave of Machpelah that he owns, which is at the edge of his land. Let him sell it to me, at the full price, for a burial site in your midst.”

Rashi says:  המכפלה. בַּית וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּ”אַ שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ”ג

Rashi defines for us the word מכפלה as a cave that had two floors.

Rashbam:

מערת המכפלה – כל הבקעה קרויה מכפלה כמו: ככר הירדן וכן מוכיח לפנינו: שדה עפרון אשר 

במכפלה.

The Rashbam translates  הַמַּכְפֵּלָה֙ as the name of valley where Efron’s property was located.  Ephron’s cave was located in the area called מַּכְפֵּלָה֙.  Proof is that in 23:17 the Torah says וַיָּ֣קָם שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א .  This fits in beautifully with the Rashbam, the field located in Machpelah which is before Mamre stood .  .   .  But according to Rashi what does verse 17 mean.  If Macpelah is a cave, what is the field in the cave?

Flow of the Pesukim:

 Avrohom tells Efron in Verse 9,  I want to purchase your cave.  Eforn answers in Verse  11 s and says I will give you the field and also the cave in it (the field).  Seemingly Efron is being magnanimous by saying you can not only have the cave but I will give you the entire field.  In verse 13 Avrohom responds to Efrorn’s offer and says I will purchase the field.  I really do not want it as a gift because all I need is the cave.  I will pay for your generous offer of the field and the cave will be a gift to me.  This is what Avrohom says, “I will purchase the field”. Avrohom does not mention the cave because Avrohom understood that Efron was offering the field because Efron really wanted to be paid.     Avrohom thus responded and said I will purchase the field and the cave is a throw in.  This gave Efron cover because he initially said to Avrohom in front of the people of Ches,  Avrohom responded in verse 13 by saying I will buy the field and the cave is really a free bonus to me.  Ephfron can appear magnanimous to his people while getting the  money he wanted.   

With this we can answer another question.  Verse 23:16 – וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר.

The Torah did not need to say וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮.  The pasuk could have left these two words out and started with וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן and the pasuk would have made perfect sense.  Now with what I said,  the וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮  is needed and makes sense, וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ means he listened and understood that Ephron wanted to be compensated for the cave, but was in a bind because the people of Ches did say we will give you a burial spot for free.   This Is what Ephron was really requesting.    Avrohom understood that the out for Ephron was that Avrohom will purchase the field, which was never asked for,  and makes sense that Avrohom should purchase.  Epron throws in the cave for free and  appears to be a generous man, and everyone is happy.  

Now we can explain verse 17 –   וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃

Based on my above Torah that Avrohom was only purchasing the field and the rest were throw-ins the Pasuk makes sense. Why did the Pasuk say שְׂדֵ֣ה twice?  Because  Avrohom acquired the field as that was their sales agreement and by acquiring the field he acquired (the following) the field, the cave, and the trees. 

Based on this I would prefer the Artscroll translation over Sefaria.

 Sefaria translates this Pasuk as –  “So Ephron’s land in Machpelah, near Mamre—the field with its cave and all the trees anywhere within the confines of that field—passed.”

Artscroll translates Verse 17 as “And Ephron’s field, that was in Machpelah that was facing Mamre “stood” – the field, and the cave within it and all the trees in the field , within its entire boundary all around.”

The Bais Halevi says something similar to my Torah:

ויתן לי את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו גו’, השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה. הנה אברהם לא ביקש רק המערה כי רק היא לבד נצרכה לו אז ואמר לו אשר בקצה שדהו כאומר כי לא יתקלקל השדה ע”י מכירת המערה יען כי המערה היא בקצה השדה, ועפרון השיב לו במרמה כי נותן לו במתנה השדה והמערה ובזה הראה לדעת דע”י לקיחת המערה גם השדה תקולקל ע”י דריסת הרגל וע”כ אמר כי נותן לו במתנה גם את השדה. ואברהם הבין כוונתו ואמר לו אם אתה שמעני נתתי כסף השדה. דישלם לו דמי כל השדה ובה הרי נכלל גם המערה אשר בקצהו: 

Vort 4)  Rabbi Efrem Goldberg in his weekly Chumash Shiur.

 וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ 

Rashi:  לספוד לשרה ולבכתה. וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְּשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה

Rabbi Yisroel Meir Druk askes why did Rashi choose to say that the עֲקֵדַת was tied into Sarah’s death only when he came to eulogize and cry for his wife.  Rashi should have said iron the first asuk or the the first half of this pasuk.  Rabbi Druk answers that the test of the עֲקֵדַת continued even after sarah died.  How would Avrohom react.  Would he regret performing the Akedah or would he take it with faith in God and never question.  Even though Avrohom did the right thing, something bad happened.  Avrohom showed that he understood that the reason why Sarah died is because it was her time to die, not the Akedah.  Rabbi Druk also used this to explain why Avorohom eulogized Sarah and then cried.  Had he cried first, people would think that Avrohom possibly regarded listening to God and maybe he should have pushed back.  Thereof Avrohom first eulogized her, told over her sterling ife,  and  only then did he cry.  People would understand that he was crying over the loss of his great wife.

The final test of Avrohom was not the Akedah,  but the final test was his negotiations with Eforn.  Would Avrohom lose his cool with a petty and a bad fatih person.  Avrohom did not and passed the test.