Shabbos Parshas Beshalach: February 4, 2023

Shabbos Parshas Beshalach:

February 4, 2023

Bubi Blanche June 22, 1926 – January 29, 2023

Why didn’t Hashem take the Jews the shorter route to Israel

What does חֲמֻשִׁ֛ים mean in Shmos Verse 13:18 

Verse 13:19 – Moshe took up the bones of Joseph – Pelah Atzum on the Meciltah

On Tuesday January 31, 2023 we drove back from Toronto.  The Sheva was over on the previous Thursday, January 26, 2023.  Toronto is over.  

My mind thinks back to the 2 and a half months Serka and I spent with Bubi Jean with my wife taking care of her mother and giving her a quality of life even in the last few months of life.  Look at these pictures with her grandchildren.

February 1, 2023

Went back to Yeshiva and was welcomed by Rabbi Revah.  I am out of the Sugya and it was very getting back into the Sugya. I really do not want to go back to Yeshiva but Rabbi Revah keeps motivating me.

February 2, 2023

Went to Purim Spiel practice by Chabad of East Lakeview.  They actually want me to be the narrator.

February 3, 2013

Cold day.  Davened at the Base Ment Friday night.

Shabbos – February 4, 2023

Davened at Mishne Gemara.  It was a great feeling that the Misugayim who were part of the Shul are all gone and normal people are running the Shul.  Kiddush was great.

Torah from this Shabbos:

Torah #1:

 Verse 13:17 is the opening Passuk in the Sedra:

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃

Now when Pharaoh let the people go, God did not lead them by way of the land of the Philistines, although it was nearer; for God said, “The people may have a change of heart when they see war, and return to Egypt.”

Question:  How do you understand this Pasuk.  Just like Hashem fought with the Jewish people at Yam Suf, so he would fight with them against the Pelishtim.  Additionally, the next Pasuk says they left Egypt armed.

I do not have an answer.

Torah #2

Second Pasuk – Verse 13:18 –  

וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

So God led the people round about, by way of the wilderness at the Sea of Reeds. Now the Israelites went up חֲמֻשִׁ֛ים out of the land of Egypt.

What does וַחֲמֻשִׁ֛ים mean?

There are at least five explanations of  חֲמֻשִׁ֛ים and some variations.

  1. Armed  – Onkelys, Rashi, Meciltah, Ba”al HaTurim, Or HaChaim

      1a) Armed with 5 weapons – Ba’al Haturim

  1. One of 5; one of 50; one of 500 – Rashi, Meciltah
  2. Every family had five children – Targum Yonasan Ben Uziel
  3. Every person was armed with good deeds – Targum Yerushalmi
  4. Kli Yaker – the merit of the five books of Moses
  5. For the Israelites went out with a high hand (Ex. 14:8), with weapons of war and not like fleeing slaves

This is the Pshat and you will dance.

The word חֲמֻשִׁ֛ים clearly means armed.  This Is how  Onkelys translate’s it.  This Is corroborated by the Pasuk in Joshua 1:14 “ואתם תעברו חמושים”.  How do we get other translations?   On Shabbos February 11, 2023 as I was walking to Chabed of East Lakeview the answer came to me and I was very excited.

There are three Hebrew words for armed. חֲמֻשִׁ֛ים,  חלוצים, and  מְזֻיָּנִים.  They are synonyms of each other but they have different meanings.    As in all Hebrew words, different words that have similar meaning convey different thoughts.

מְזֻיָּנִים means armed with weapons.

חלוצים means armed and being the vanguard of the army.

 חמושים means not only armed, but armed with confidence.    Armed with the self confidence that you will be successful in future challenges and battles.  You are confident because of the arms you carry,  your are confident in your training, you have God with you because he has given you the Torah, your leadership is faithful and strong, you have a family with kids to fight for, you have done charitable deeds, that God will look  upon you favorably, and you know you are on  the right side of history.    

This is why the Torah choose חמושים to describe being armed as it means being armed  in every sense of the word.  This allows for all the different interpretations. It also could be that all the explanations agree that they were armed for battle, but they differ in the source of their confidence.  The second Pshat in Rashi that 1 in 5 left Egypt and 4/5ths died in Egypt tells us that the individuals who lacked this awareness and confidence were killed during the three days of darkness, so as not to demoralize the Jewish people.

Explanation #1



וחמשים. אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים; (לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ

What is the יִּצְטָרֵך that they would purchase during  their travel?  I would say it means food, not arms. I do not think that the cities on their route would be able to equip an army traveling to Israel.   No one is going to sell 600,000 men arms.Why this big deal about arms? 

, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ; וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּבְמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב) וְכֵן הוּא אוֹמֵר “וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים” (יהושע א’), וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס “מְזָרְזִין”, כְּמוֹ “וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו” (בראשית י”ד) – וְזָרֵיז. דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):

  וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק וּבְמִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב .  This is called a “Kashah Af A Maasah”.  We would not have wondered how the Jews got arms.  If we wondered about it, we would answer that as Egypt was on its knees after the tenth plague, the Jews took armaments or they got it at the Yam Suf when the Egyptian army was wiped out.  The armaments ended up on the seashore along with the riches of Egypt.

The Or HaChaim answers the question why the armaments were important.

וחמושים עלו וגו’. ואולי כי זולת היותם מזויינים בכלי זיין לא יועיל מה שיסב ה’ אותם לבל יחזרו בראותם מלחמה כי על כל פנים ישובו מצרימה כיון שאין בידם כלי זיין לערוך עם אויב מלחמה ויראו עצמן אבודים, לזה אמר וחמושים עלו וגו’ פירוש 

מלבד טעם שיסב ה’ היו להם גם כן כלי זיין ובהצטרפות שני הטעמים לא ינחם העם בראותם מלחמה וגו’:

Explanation 1A)  Ba’al Haturim:

וחמושים מזויינים על שם חמשה כלי זיין הנזכרים בפסוק מגן וצנה ורומח וחצים ומקל יד

Shield and a buckler, small  shield,  spear, arrows, mace weapon 

Explanation #2:

Rashi’s second Pshat

Focus on Rashi in his second Pshat. What a Churban.  Wrap your head around it and we really cannot.  

Meciltah – This is the source of Rashi.:

וחמושים – אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר “וחמושים עלו בני ישראל” – (יהושע א:14) “ואתם תעברו חמושים”. וכתיב (יהושע ד׳:י״ב) “ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא”.

ד”א: וחמושים עלו – אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר (יחזקאל טז) “רבבה כצמח השדה נתתיך” וכתיב (שמות א) “ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו”, שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד, ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו? העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? – בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י) “לא ראו איש את אחיו”, שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב”ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם:

(Ibid.) “And chamushim did the children of Israel go up from the land of Egypt”: “chamushim” indicates “armed,” as in (Joshua 1:14) “Then you shall cross over chamushim” (in context, “armed”), and (Ibid. 4:12) “And the children of Reuven and the children of Gad and half the tribe of Menasheh crossed over chamushim … (13) forty thousand armed men, etc.”

Variantly: “chamushim went up from the land of Egypt ” — one out of five ([‘chammishah’] who had been there). Others say: one out of fifty (‘chamishim’). Other says: one out of five hundred (‘chamesh me’oth’). R. Nehorai says: I swear: Not one in five hundred went up. For it is written (Ezekiel 16:7) “(In Egypt) I made you as numerous as the plants of the field,” and (Exodus 1:7) “And the children of Israel were fruitful, and teemed, and multiplied, and became exceedingly strong, and the land was filled with them” — a woman would bear six in one birth — and you say one in five hundred went up! Not one in five thousand, many of the Jews having died in Egypt. When? In the three days of darkness, of which it is written (Exodus 10:23) “One man did not see another.” They (the Jews) were burying their dead, and they gave thanks and praise to the Holy One Blessed be He that their foes did not see and rejoice in their downfall.

Explanation #3:

Targum Yonasan Ben Uziel

וְאַחֲזַר יְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְיַמָא דְסוּף וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם

But the Lord led the people round by the way of the desert of the sea of Suph; and every one of the sons of Israel, with five children, went up from the land of Mizraim.

Explanation #4

Targum Yershalmi:

וּדְבַר מֵימְרָא דַיְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא יַמָא דְסוּף מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא סְלִיקוּ בְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם:

And the Word of the Lord conducted the people by the way of the desert of the sea of Suph; armed in good works went up the sons of Israel, free from the land of Mizraim.

Explanation #5:

Kli Yakar

The Kli Yakur says, I do not understand this idea that חֲמֻשִׁ֛ים means armaments.  So he explains that it means the five books of Moses.  

ויהי בשלח פרעה את העם. ואח”כ נאמר פן ינחם העם ויסב אלהים את העם, ואח”כ נאמר וחמושים עלו בני ישראל, ויש להתבונן למה קראם ג’ פעמים העם וברביעי קראם בני ישראל אצל וחמושים דהיינו כלי זיין, וכפי הנראה שמצד היותם בני ישראל לא היו צריכין לכלי זיין ושלוחו של פרעה היה מצד היותם בני ישראל וא”כ איפכא הל”ל.

ונראה ליישב זה בשני פנים. האחד הוא, על דרך שמסיק בילקוט וחמושים עלו אין חמושים אלא מזויינים בחמשה כלי זיין, וקשה על זה וכי מלחמתן של ישראל תלויה ברבוי כלי זיין, והלא כתיב (שופטים ה ח) מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל. כי הש”י מגן בעדם, והתורה והתפלה כלי זיינם של ישראל שנאמר (תהלים קמט ו) וחרב פיפיות בידם שני פיות כי שניהם תלוין בפה, ואם כן מה תפארת זה לישראל שעלו חמושים מזויינים כאילו לא היו בטחונם בה’ חלילה. ואף אם נאמר שחייב אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלים הנס, מ”מ קשה על מה זה הגיד לנו הכתוב שהיה לכל אחד ה’ כלי זיין ומנינא למה לי, ועוד כי קרה בדרך נס או במקרה שהיה לכל אחד ה’ לא פחות ולא יותר הלא דבר הוא, ועוד כי כפי הנראה לא היו ישראל מלומדי מלחמה כלל כי היו עסוקים בעבודת פרך כל הימים וכלי זיין אלו למה להם כי לא נסו באלה והיה להם לילך במקלות ובאבני קלע.

ע”כ נראה לפרש. שבא להודיענו שלא היה בידם שום כלי זיין כי אם ה’ חומשי תורה החלוקים לז’ ספרים למ”ד שפרשת ויהי בנסוע ספר בפני עצמו, וז”ש וחמשים היינו מזויינים הכל רמז לתורה, ונקט לשון חמשים שהלשון נופל על הלשון, וכן מזויינים, כי לשון חמשה וזיין, שמות כלי מלחמה המה, ואצל ישראל ירמוזו גם על התורה או חמשים היינו חמשה חומשי תורה כאמור, ומזויינים היינו התפלה כמ”ש (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך.

Tur HaAruch:

וחמושים עלו בני ישראל. פי’ אע”פ שהוליכם אלהים דרך המדבר היו יראים פן יבואו עליהם פלשתים או העמים אשר סביבותיהם והיו חלוצים כמו ההולך להלחם. וי”מ שבא לומר שיצאו ביד רמה כמו גאולים ולא כמו העבדים הבורחים:

“and the Israelites were armed when they went up.” The Torah records that although G’d led the Israelites in the direction of the uninhabited desert, where normally no encounter with sizable hostile forces need to be anticipated, they were armed, enabling them to cope with such unforeseen eventualities. They were still afraid that the Philistines or neigbouring tribes might fight a war of aggression against them, as opposed to defending their territory’s sovereignty. Alternately, the phrase is meant to depict the Israelites as marching with full confidence, not as people with a slave mentality.

Ibn Ezra:

Difficult to understand.   However, I like his last line.   For the Israelites went out with a high hand (Ex. 14:8), with weapons of war and not like fleeing slaves.

וחמושים. י”א מלאים הון שיש להם כל צרכיהם. והנה כתוב וגם צדה לא עשו להם ומה טעם להזכיר זה עתה. רק פירושו חגורי חומש למלחמה. כמו חלוצים תעברו. שפירושו חגורי חלוצים. והעד הנאמן ואתם תעברו חמושים ובמקום אחר קראם חלוצים. כי מה טעם להוליך צדה לפני אחיהם. וטעם להזכיר הכתוב וחמשים במקום הזה כי למעלה כתוב בראותם מלחמה. כי ביד רמה יצאו בכלי מלחמה. ולא כמו עבדים בורחים:

ARMED. Some say that chamushim (armed) means full of wealth, possessing all that they need. Now Scripture states, neither had they prepared for themselves any victual (Ex. 12:39). Furthermore, what reason is there to mention this now? The only meaning of chamushim is, girded with weapons for war. Compare, chalutzim ta’avoru (ye shall pass over armed) (Deut. 3:18), the meaning of which is: ye shall pass over with girded loins. The fact that Scripture in one place reads, ve-attem ta’averu chamushim (but ye shall pass over before your brethren armed) (Josh. 1:14) and in another place refers to the Israelites as chalutzim (Deut. 3:18) is true witness to the aforementioned. What reason was there for them to carry food before their brethren? The reason Scripture at this point notes that the children of Israel went up armed is that it is previously stated, Lest peradventure the people repent when they see war, and they return to Egypt (v. 17). For the Israelites went out with a high hand (Ex. 14:8), with weapons of war and not like fleeing slaves.

Chasam Sofer – Interesting.  Not sure if I would agree, but the Chasam Spfer said this and we have to think about his words and make it work for us.

*וחמושים עלו בנ”י מארץ מצרים, ברש”י וחמושים מזוינים, וי”ל כיון שיצאו ישראל מזוינים למלחמה למה בעמדם על הים לא צוה הקב”ה לבנ”י שילחמו עם מצרים וה’ ילחם להם וינצחו ישראל בדרך הטבע ולאיזה טעם עשה הקב”ה נס גדול שלא בדרך הטבע לקרוע להם הים ולנער פרעה וחילו בים סוף אבל באמת מדרך המוסר איננו נכון שישראל בעצמם יעמדו נגד המצרים ללחום נגדם בחרב שבידם כי אכסני’ היו להם ומפני כך צוה הקב”ה לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו ובירא דשתית מיא מיניה לא תישדי ביה קלא לכן צוה הקב”ה ויבואו בנ”י בתוך הים ביבשה ויבקעו המים ולא ילחמו בנ”י בעצמם נגדם וזה דמשמיענו קרא הכי מוסר וד”א שחמושים עלו בנ”י ואעפ”כ לא רצה הקב”ה שילחמו עמהם אלא הקב”ה בקע הים לפניהם:

Torah #3:

Verse 13:19

וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃

And Moses took with him the bones of Joseph, who had exacted an oath from the children of Israel, saying, “God will be sure to take notice of you: then you shall carry up my bones from here with you.”


והעליתם את עצמתי מזה אתכם. לְאֶחָיו הִשְׁבִּיעַ כֵּן, לִמְּדָנוּ שֶׁאַף עַצְמוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הֶעֱלוּ עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר אִתְּכֶם (מכילתא):

The Sefer haYasher page 289 says that all the families brought up their father’s coffins and the coffin of their tribes.

The Mecilta says something that cannot be understood.

ויקח משה את עצמות יוסף עמו – להודיע חכמתו וחסידותו של משה, שכל ישראל עוסקין בבזה – ומשה עוסק במצות עצמות יוסף. עליו הכתוב אומר (משלי י) “חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט”. ומשה, מהיכן היה יודע היכן היה קבור יוסף? – אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, והיא הראתה למשה קבר יוסף. אמרה לו: במקום הזה שמוהו!

Moshe was involved with the Mitzvah of gathering up Yosef’s bones, while the Jews were involved with the spoils of Egypt.  What is going on here?  First of all you have Rashi and the Sefer haYasher who said that many Jews were involved in the same Mitzvah.  Secondly, Hashem asked the people to do him a favor to ask for the gold and silver of Egypt.  The Jews were involved in the commandment for m Hashem.  How can the Mecilita demean the jewish people with only caring about money.  

Pelah Atzum!

Torah #4:

The Mecilta continues:

עשו לו מצרים ארון של מתכת, ושקעוהו בתוך נילוס. בא ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו, וזעק ואמר: יוסף, יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב”ה לאברהם אבינו, שהוא גאל את בניו. תן כבוד לה’ אלהי ישראל, ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו – נקיים אנחנו משבועתך! מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה. ואל תתמה בדבר הזה, הרי הוא אומר (מלכים ב ו) “ויהי האחד מפיל את הקורה והברזל נפל למים, ויצעק ויאמר אהה אדוני, והוא שאול!” והרי דברים ק”ו: ומה אלישע, תלמידו של אליהו, הציף הברזל – ק”ו למשה רבו של אליהו.

רבי נתן אומר בקיפוסולין של מצרים    the royal cemetery

 היה קבור יוסף. ללמדך שבמדה שהאדם מודד בה מודדים לו: מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב׳:ד׳) “ותתצב אחותו מרחוק לדעה”, והמקום עכב לה במדבר הארון והשכינה, והכהנים והלויים, וכל ישראל – שבעת ימים עם ענני כבוד; שנאמר (במדבר יב) “והעם לא נסע עד האסף מרים”.

יוסף זכה לקבור את אביו, שאין באחיו גדול ממנו, שנאמר (בראשית נ) “ויעל יוסף לקבור את אביו” כתיב שם “ויעל עמו גם רכב גם פרשים”. מי לנו גדול כיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה!

משה נתעסק בעצמות יוסף, שאין בישראל גדול ממנו, שנאמר “ויקח משה את עצמות יוסף עמו”. מי לנו גדול כמשה, שלא נתעסק בו אלא שכינה, שנאמר (דברים לד) “ויקבור אותו בגיא”! ולא עוד, אלא שעם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו – ועם יוסף הארון והשכינה והכהנים והלויים וכל ישראל ושבעה ענני כבוד. ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים? – ואומרים להם: המונח בארון זה – קיים מה שכתוב במונח בארון זה.

We could have answered that Yosef was the leader who kept the people alive during the great famine, dedicated to his father, and he represents the best of the Jewish people.  Why did  the Mecilta say the Yosef kept the commandments?

The answer must be that being a leader is not the criteria for Jewish greatness.  It is being faithful to the Torah.

במונח בארון זה כתיב (שמות כ׳:ב׳) “אנכי ה’ אלהיך”, וביוסף כתיב (בראשית נ) “התחת אלהים אני”. במונח בארון זה כתיב (שמות כ׳:ג׳) “לא יהיה לך אלהים אחרים”, וביוסף כתיב (בראשית מב) “את האלהים אני ירא”. (שמות כ׳:ג׳) “לא תשא”, וביוסף כתיב (בראשית מב) “חי פרעה”. (שמות כ׳:ח׳) “זכור את יום השבת”, וביוסף כתיב (בראשית מ״ג:ט״ז) “וטבוח טבח והכן”, ואין “הכן” אלא ערב שבת – כתיב הכא והכן וכתיב התם (שמות טז) “והיה ביום הששי והכינו”. (שמות כ׳:י״ב) “כבד את אביך”, וביוסף כתיב (בראשית לז) “ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני” – יודע היה שאחיו שונאים אותו, ולא רצה לעבור על דברי אביו. (שמות כ׳:י״ג) “לא תרצח”, לא רצח לפוטיפר. (שמות כ׳:י״ג) “לא תנאף”, לא נאף לאשת פוטיפר. (שמות כ׳:י״ד) “לא תגנוב”, לא גנב פרעה, שנאמר (בראשית מז) “וילקט יוסף את כל הכסף” וגו’. (שמות כ) “לא תענה ברעך”, ויוסף לא הגיד לאביו מה שעשו לו אחיו. והרי דברים ק”ו: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה! (שמות כ) “לא תחמוד”, שלא חמד אשת פוטיפר.