Shabbos Parshas Bo – January 7 and 8, 2022

January 13, 2022 – Understanding the Malbim

Malbim

Meir Leibush ben Yehiel Michel Wisser (March 7, 1809 – September 18, 1879), better known as the Malbim (Hebrew: מלבי”ם), was a rabbi, master of Hebrew grammar, and Bible commentator. The name Malbim was derived from the Hebrew initials of his name. He used this acronym as his surname in all his published works, and became known by it in common usage.  When we spent a Shabbos in Pinsk in 2007, the Rabbi, Moshe Dema, took us on a walk on Shabbos afternoon.  He showed us about where the Malbim was buried. In Belarus there was a law that if a cemetery had no burial for 50 years, the cemetery was destroyed and the land reused.  The government plowed up the cemetery, I guess they moved the graves, and built houses on part of the cemetery land.     Wikipedia said the Malbim died in 1879 in Kiev.  I would go with Rabbi Dema.

Thursday – January 13, 2022 – :

On Thursday morning after Shabbos I was still reviewing my Torah from the past Shabbos.  I came across a beautiful Malbim.  The night before I read through the Malbim and I did not fully understand what he said.  This morning at 5:30 AM I learned the Malbim again and it came into clear focus.  I was very joyous.   My grandfather Rabbi Sholem Sklar praised his father (died in 1923) that his father knew all the Malbims.  I have the Malbim of my wife’s grandfather, Rabbi Leibush Noble.  It  seemed that the Malbim was in every Jewish home and when the Eastern European Jews came to America, they brought their Malbims with them.

I was very B’Simcha. This is the first Malbim that I worked on and understood.  There was one before but this one I put it within a larger Torah thought. I connected to the Malbim and to my grandfathers.  I had the same Simcha when I learned and understood my first Netziv.  I spoke this Torah to the Kollel at Skokie Yeshiva in front of Rabbi Revah.

Divrei Torah from this past Shabbos.

Chapter 12, Verse 21:

וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח 

Moses then summoned all the elders of Israel and said to them, “Go, pick out lambs for your families, and slaughter the passover offering.

What does מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן mean?  

Pashut Pshat:

Targum Onkelos –  נְגִידוּ וְסִיבוּ לְכוֹן (מִן בְּנֵי) עָנָא  – translated in the Artscroll by Avrohom Morgenstern as “Draw forth and take lambs for yourselves.”

Translating this Pasuk like Onkelos are:

Sefaria –  “Go, pick out lambs for your families”

Artscroll – “Draw forth and take for yourselves”        

JPS,  Mechon Mamre,  and Soncino – Draw out and take you lambs,

Reb Shimshon Raphael Hirsch – Go out and take for yourselves

See Artscroll on Pasuk 12:6, note five that says, “Rashi explains why two verbs,   “משכו” –  “draw” and 

“קְח֨וּ” – “take” are used for a single action of taking.  What this note is saying that the plain meaning of these two verbs are used for a single action of taking, like Targum Onkelos.  Rashi both here 12:6 and 12:21 is the deeper meaning of the Pasuk.  As we delve into Pasuk 12:21 we see that there are four ways to Darshen the two words of שְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ .

Interpretation #1

 Rashi:

משכו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ 

וקחו. מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק 

Reb Yosef Ber Soloveichik (Rabbi AJ Rosenberg) – Draw forth or buy for yourselves..

Gutnick Lubavitch Chumash – Draw (from your own flock) or buy for yourselves         

Artscroll Green Tanach – Draw forth or buy for yourselves

What is interesting is that you see that although the Jews were slaves, they had property rights.  They owned flocks.

Interpretation #2 – Rashi on Verse 12:6:   

 ר’ יוסי הגלילי אומר, משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה.

Targum Yonasan Ben Uziel – נְגוּדוּ יְדֵיכוֹן מִטַּעֲוַות מִצְרָאֵי וּסְבוּ לְכוֹן מִן בְּנֵי עָנָא    Withdraw your hands from the idols of the Mizraim, and take to you from the offspring of the flock.  Does not mention”sheep of a Mitzvah”

Targum Yonasan Ben Uziel did not quote Reb Yosi Hagelili completely.  He quotes the first half exactly as Rashi and the Mechlita to  withdraw from idol worship; however regarding the second half he does not say take a sheep and cling to the Mitzvah.    You could say that this is what he meant, but I am not happy with this Pshat.  

Discussion:

Rashi Verse 12:21 –  משכו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ 

 וקחו. מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק   

However Rashi in 12:6 interpretes these words like the Drush Pshat.

            וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בֶּאֱלִילִים אָמַר לָהֶם משכו וקחו לכם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן שֶׁל מִצְוָה (מכילתא)

Question #1:

Why does Rashi on Verse 21 translate משכו וקחו differently? 

Answer:

The Seifsei Chacomin, which is the Mizrachi asks and answers this question.

  מי שיש לו צאן ימשוך משלו. והא דלא פי’ נמי הכא משכו ידיכם מעבודת אלילים כדפירש לעיל (פסוק ו). י”ל דהתם לאו בפירוש המקרא קאי אלא בטעם המצוה, ובטעם המצוה סגי אפי’ מילתא דאגדתא, אבל הכא מיירי בפירוש המקרא, לכן פי’ אותו היותר לפי פשוטו. [רא”ם]

English Translation of the Seifsei Chacomin from Sefaria:

Whoever owns lambs shall draw one of his own. Why does Rashi not explain this as he did above (v. 6), “Withdraw your hands from idol worship”? The answer is: Above, Rashi was not explaining the meaning of the verse, but the reason for the mitzvah. For that, a midrashic explanation is sufficient. But here Rashi is explaining the meaning of the verse; thus he offers its simple meaning (Re”m).

The two versions in Rashi is actually a Memra in the Mekhilta D’Rav Yismael who cites both interpretations and has another two:

Words of the Mekhilta:

משכו וקחו לכם. משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו. ר’ יוסי הגלילי אומר, משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה. רבי ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמד (על כל העולין) למנין על הפסח (ומושכין) [שמושכין] את ידיהם ממנו עד שישחט, ובלבד (שיניח) את הפסח (כל) [כמות] שהוא. ר’ יצחק אומר, בא (הפסח) [הכתוב] ללמדד על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה. 

English translation of the Mekhilta from Seferia:

“Draw forth and take for yourselves”: “Draw forth” — he who possesses his own; “and take” (i.e., acquire) — he who does not possess his own. R. Yossi Haglili says (The meaning is:) “Draw away from idol worship and cleave to mitzvoth.” R. Yishmael says: Scripture here comes to apprise us that one may number himself for (the eating of) the Paschal lamb, and he may “depart” from it, until it is slaughtered, so long as it is not left without any owners. R. Yitzchak says: Scripture comes to teach us that a small beast is acquired by (the act of) משיכה   

The list of the four interpretations as as follows:

1)     Tanna Kama-  משכו וקחו לכם. משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו 

 2)   ר’ יוסי הגלילי אומר, משכו מעבודה זרה והדבקו במצוה.

3)  רבי ישמעאל אומר, בא הכתוב ללמד (על כל העולין) למנין על הפסח שמושכין את ידיהם ממנו עד שישחט,   

      ובלבד (שיניח) את הפסח (כל) [כמות] שהוא.

 4)    ר’ יצחק אומר, בא (הפסח) [הכתוב] ללמדד על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה.

Mishna in Kiddushin 25b and the Yerushalmi has an identical Mishna:

מַתְנִי’ בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה וְהַדַּקָּה בְּהַגְבָּהָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּהֵמָה דַּקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה

Yerushalmi Chapter 1, Mishna 4:

משנה: בְּהֵמָה גַסָּה בִּמְסִירָה וְהַדַּקָּה בְּהַגְבָּהָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי אֶלְעָזָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּהֵמָה דַקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.

The Gemora Yerushalmi  says what is the source of the Chachomin

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בְּהֵמָה דַקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם.

 Clearly the Chacomin that hold  a  בְּהֵמָה דַּקָּה  is acquired with מְשִׁיכָה agree with Reb Yitzchok.  The presumption is that Reb Meir who holds that a בְּהֵמָה דַּקָּה is acquired with lifting is like the Tanna Kammah, even though the Tanna Kammah does not say this directly.   

How does Reb Yitzchok learn   מְשִׁיכָה  from the Pasuk?  If he translates the Pasuk like the Tanna Kamma that Rashi brings down that משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו, how does he learn his Chiddush that בְּהֵמָה דַקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה.  The acquisition is going on the  קחו  and not on the משכו .

Comes along the Malbim and explains Reb Yitzchok.  The Malbim also says that the Tanna Kama is Reb Meir.  

Malbim:

משכו וקחו לכם . . . במ”ש משכו וקחו, שהוא לדעת ר’ יצחק שמ”ש משכו הוא שמי שאין לו צריך לקנות הצאן במשיכה, והוא כדעת חכמים בקדושין (דף כה ע”ב), דבהמה דקה נקנית במשיכה, וכן  *פרש”י ז”ל משכו מי שאין לו וקחו מי שיש לו, ומ”ד במכילתא משכו מי שיש לו וקחו מי שא”ל ס”ל כר’ מאיר בקדושין [שס] דבהמה דקה נקנית בהגבהה, ועז”א וקחו מי שא”ל שיקח ויגבהנו, ומי שי”ל ימשך ליחדו למצוה, וריה”ג מפרש ע”ד הרמב”ם שימשכו ידיהם מע”ז, כי עיקר טעם הפסח היה לבטל ע”ז שלהם שהיו עובדים למזל טלה, והוסיף ושחטו הפסח ולא אמר ושחטו אותם ללמד שישחט לשם פסח ואם שחט שלא לשמה פסול כמו שלמד בזבחים (דף ז) בכמה למודים:

*I do not know where this Rashi is located.

Based on the Malbim משכו וקחו has four different explanations

1)   Rashi like the Tannah Kammah of the Mekhilta:

      Rashi Verse 12:21   –  משכו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ 

                                            וקחו. מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק   

2)  Reb Yitzchok who  explains these words opposite of the Tannah Kamah/Rashi.

                        משכו. מִי שֶׁאֵין לוֹצריך לקנות הצאן במשיכה  

                                                                                      וקחו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ ימשך ליחדו למצוה    

 3)  Reb Yose Haglili who explains Reb Yose Haglili

מפרש ע”ד הרמב”ם שימשכו ידיהם מע”ז, כי עיקר טעם הפסח היה לבטל ע”ז שלהם   שהיו עובדים למזל טלה      

4)  Reb Yishmael explains these words as referring  to  allowing the withdrawal from one group and adding yourself to another group before the actual slaughter of the Korban Pesach.

(provided the first sheep has an owner).

When  I learned and understood this Mekhilta unfortunately I did not feel that I was standing in the presence of these Tanauim, Reb Meir, Reb Yossi Hagelili, Reb Yismael, and Reb Yitzchok, and the Malbim.   This is because my sins have caused me to lose this feeling.  I hope one day to discuss it with them.

On Shabbos I was looking at a new Sefer written by Rabbi Shlomo Morgenstern on the Targum Yerushalmi and saw a beautiful addition to my Torah.  The Targum Yerushalmi translated in Aramaic the words “משכו וקחו” as אתמנון וסבו . Rabbi Shlomo Morgenstern in his explanation says that the word משכו is to be translated the same way as the Targum Yerushalmi translated the word תָּכֹ֖סּוּ in Pasuk 4 – וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֮ מִהְי֣וֹת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֔וֹ משכו עַל־הַשֶּֽׂה׃.  The Targum Yerushalmi   תָּכֹ֖סּוּ is תִּתְמְנוּן in Aramaic. The Artscroll translates Verse 4 as “so shall you be counted for the lamb/kid.

 Comes out that according to the Targum Yeruchalmi both  משכו and  תָּכֹ֖סּוּ mean to be  counted.   Normally  משכו means to draw out so why does the Targum change the meaning of משכו to תָּכֹ֖סּוּ .    

A) The Targum was bothered by the same question as the other  תנאים, why did the Torah use two verbs to describe the same action, so they understood that they are not to be interpreted as the same verbs. B) Then how are we to translate the word משכו?    I spoke to Rabbi Avrohom Isenberg who told me that whenever the Targum Yerushalmi translates a word differently than the normal Pshat you have to look at Remez and Sod.   The Gematria of  משכו וקחו is 486, the same Gmatria of  תָּכֹ֖סּוּ.   The Targum Yerushalmi is therefore learning like Reb Yishmoel of the Mekhilta and they hold  that the word משכו means that you can do a counting after you withdraw from an original counting which you can do up until the slaughter of the animal. 

Perhaps the reason why Reb Yismoel did not learn like the Tanna Kama and Reb Yitzchok is that this Pasuk is talking about Hilchos Korban Pesach which is the same Inyan while the Tanna Kama and Reb Yitzhcok are in Hilchos Kinyan.  Perhaps also since the Tanna Kama and Reb Yitzchok use the same words two different ways for the concept of Kinyan, Reb Yishmoel felt that their explanations are not correct.  Therefore there is  no limud of Kinyan from this Pasuk. Reb Yishmoel did not learn like Reb Yosi Hagelili as the Sefisei Chacomin said that Reb Yossi Hagelili  is Aggdata. 

Gur Aryeh adds the source of Reb Yossi Hagelili

משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו כו’. אף על גב דלעיל פירש (רש”י פסוק ו) “משכו וקחו” ‘משכו ידיכם מעבודה זרה ו

קחו לכם צאן של מצוה’, אין המקרא יוצא מידי פשוטו *(יבמות כד. ), וצריך לפרש “משכו” מי שיש לו ימשוך משלו, “וקחו” וגו’, אלא שקשה דלמה לי למכתב, דפשוט מי שיש לו ימשוך משלו, ולא היה צריך לומר “[משכו] וקחו צאן”, ולכך דרשינן “משכו” ידיכם מעבודה זרה “וקחו” צאן של מצוה:

I would add that perhaps the main Drasha of Reb Yossi Hagleli  is from the word “לָכֶ֥ם” in מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן.  If you take something of course it is yours.  Therefore Reb Yose Hagelili says that the Korban  Pesach is your mitzvah, so that you will have the merit to leave Egypt.  The Malbim and Torah Teminah add a beautiful wrinkle.

The Torah Temimah says on Reb Yosi Hagalili – משכו וקחו. משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו קפזכלומר קנו מי שאין לו, ומפרש קחו מלשון קנין וכמ”ש בקדושין ב’ א’ קיחה אקרי קנין וכמ”ש בירמיה ל”ב שדות בכסף יקנו. , ר’ יוסי הגלילי אומר משכו מעבודת כוכבים והדבקו במצוה קפחנראה הבאור ע”פ מש”כ הרמב”ם במורה פ”ל משלישי דתכלית מצות הקרבנות היתה מפני שקשה היה לישראל להפרד ממנהגי האומות בזביחתם והקטרתם לאלהיהם, ולכן נצטוו להתרגל בעבודה זו בקודש לשם ה’. ואע”פ שהרבו לטעון נגד הרמב”ם בענין זה, אבל האמת הוא, כי יש לו להרמב”ם על מי להשען, ודבריו ממקום קדוש יהלכון, שכן מ

בואר במ”ר פ’ אחרי, איש איש וגו’ אשר ישחט, משל לבן מלך שלבו היה גס עליו והוא למוד לאכול נבילות וטריפות, אמר המלך, יאכל על שלחן זה תדיר ומעצמו הוא נוזר [פורש], כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר ע”ז והיו מביאים קרבנותיהם לשעירים באיסור ופורעניות בא עליהם, אמר הקב”ה, יהיו מקריבים קרבנותיהם לפני באהל מועד והם נפרשים מע”ז, ע”כ. וזה מורה ממש כדברי המורה, ויותר מזה הכתוב עצמו מורה מפורש כדבריו, והוא בפ’ אחרי במצות קרבנות מסיים למען וגו’ ולא יזבחו עוד וגו’ לשעירים, יעו”ש. והנה גם ממאמר זה שלפנינו משכו מע”ז והדבקו במצוה יש סמוכים נאמנים לדעת הרמב”ם. ועפי”ז יש לפרש לשון הגמרא בתמורה ל’ ב’ עה”פ דפ’ פינחס תשמרו להקריב לי במועדו, לי ולא לאדון אחר, יעו”ש לפנינו. .

The final Torah on Bo 12:21 from the Kotzker.