February 26, 2021

Chullin 139B – Moshe Min Hatora Minayim

Hamen Min Hatora Minayim

Esther Min Hatorn Minayim

Mordechai Min Hatora Minayim

Rashi

Maharsha

Ben Yehoyada – Ben Ish Chai

Rabbi Shimi Bertram Chidush

Chasam Sofer

PURIM 2021  

Four  questions were asked of Rav Masnah from people of the city of Pupnai about four individuals; Moshe, Haman, Esther, and Mrdechai.    

Gemora Chullin 139B –

Question #1                     :משה מן התורה מנין (בראשית ו, ג) בשגם הוא בשר    

Rashi:                                                                          ועוד זה שאלו ממנו מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא:

בשגם הוא – בשגם בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו ימיו מאה ועשרים שנה וכך היו ימי חיי משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו:

 Question 2                   המן מן התורה מנין (בראשית ג, יא) המן העץ

Rashi                             :מנין – למעשה המן

                                                                                               המן העץ – יתלה על העץ:                                                                                               

Questions 3 and 4:

אסתר מן התורה מנין (1) (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב (שמות ל, כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא:

Rashi:    “למעשה” אסתר – הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות:

                                 מנין – לגדולת מרדכי     

                                 מר דרור – וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים ואנשי כנסת הגדולה

We have to try to understand their questions. Moshe was obviously in the Torah.  Haman, Esther and Mordechi played prominent roles in the story of Purim.   It seems that Moshe was one question and the other three were a different question.   

What exactly was the question of the Bnei Papunai to Rav Manna for Haman, Esther, and Mordechai?  Was it simply that everyone is mentioned in the Torah, so the Bnei Papunai were asking where are their names in the Torah.  My Pasuk is in Mispatim 22:24 –  אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י = The word אִם is an acronym for my Hebrew name – Avrohom Meir.  I was a lender at Peterson Bank/Manufacturers Bank/MB Financial/5/3rd Bank for 33 years, helping many Jewish people.

Answer 1 – Rashi

Rashi says that their questions were not simply  where are they mentioned in the Torah, but rather where are the events that happened in them hinted to in the Torah. Similar to bible codes.   They were asking where in the Torah is there a hint to Haman’s hanging, Esther being the person who saves the Jewish people, and Mordechai’s leadership.  Proof of this is that when the Gemora says אסתר מן התורה מנין Rashi add in his דברי המתחל  the word  מעשה.  The full דברי   המתחל  is  מעשה אסתר   which means the story of Esther.  The story of Esther is how she became queen and saved the Jewish people from destruction.  Per Rashi the question for Mordechai was where do we see גדולת מרדכי .  The Next rashi says that he was the leader of the righteous people and the אנשי כנסת הגדולה.   This Is understood from the Pasuk that he was ראש לבשמים – the  בשמים referring to the Tzaddikim and Men of the Great Assembly.

Answer #2- Maharsha:

Comes along the Maharsha and says that the questions of the Bnei Papunai were on the names.  All four of these individuals had other names given to them at birth.  We know that names given by parents are considered semi prophecies which defines their character.  .  How do we know that the names alternative names given to them later in life are the names that define them.  Rav Masna gives answers that all four  names are mentioned in the Torah and these names are primary. 

Answer #3 – Ben Yehoyada – the Ben Ish Chai:

The Ben Yehodaya says that the questions on Esther and Mordechai Min Hatorah are intertwined.  There were complaints against Mordechai.  Regarding Esther, why didn’t Mordechai lock Esther away so that she would not end up being forcibly married to Achasverosh.  Mordechai could have locked her away so she could not be found on one extreme.  Mordechai did not do this.   On the other extreme did simply give her over to the king’s messengers.  Rather, he left her in the house and if they found her, then she would have to go.  Hashgacha Pratis takes over.  Esther becomes the queen and saves the Jewish people.  This was hinted in the Torah, that she would save the Jewish people.  This is the מעשה אסתר that is referred to in Rashi.   Her becoming queen and everything else that happened  was preordained in the Torah.  Mordechai being a prophet sensed all this even subconsciously because this was preordained in the Torah.   it was not that Mordechai was reacting to events, Hashgacha Pratis took over,  and Esther ended up being the queen and saving the Jewish people.  The complaints of the other Gedolim were that Mordechai could have hidden Esther away and also did not have to accept leadership in the Persian empire.   They claimed that Hashem would have saved the Jews in another fashion.   The answer is that this is not true.  God preordained that the events of Esther life and Mordechai’s actions were all holy, preordained by the Torah.   He did the right thing and should not be criticized.  

Perhaps the Ben Yehoyada is responding to the pasuk in Esther 10:1:

כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃

REashi says because it says  רָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו and not  כל אחיו  , not everyone agreed with the leadership of Mordechai.

My addition to the Ben Yehoyada.

A position for a Gadol B’Torah is a story about Menachem Begin when he was first elected Prime Minister in 1977.   On his first trip to America, Begin went to visit Reb Moshe Feinstein, Reb Yosef Ber Soloveichik, and the Lubavitcher Rebbe.  He went to visit them to get a Bracha and ask for advice.  The Israeli press had never seen a prime minister visit a Gadol B’Torah and they asked Begin, why did you visit this person (I think this was asked when he walked out of Reb Moshe Feinstein’s house.)  Begin knew that this could possibly cause an uproar, so all he said was, I am an old European Jew and I went to see another old European Jew.   Yehuda Avner writes in his book, The Prime MInisters, that when Begin and the Lubavitcher Rebbe met, they agreed that Yehuda Avner would report back to the Rebbe how the meeting with President Carter went and what was said.  That night Yehuda Avner spent four hours with the Rebbe, until well past midnight.  The Rebbe was consulted by Begin about policy and other state matters.  The Rebbe was there for support of the leader of Israel, not publicly, but privately.  Begin knew that the Lubavitcher Rebbe had his back.     When Begin went to visit Rabbi Yosef Ber Solovecihik, Rabbi Riskin was in the room and he described the conversation between Rabbi Soleveichik and Menachem Begin.  When it came time for them to have a serious discussion, Rabbi Riskin was told it is time for him to leave.  History has not recorded what was discussed.  I am sure it was a Bracha and policy questions along with Halacha.

Answer #4 – Chasam Sofer:

The Chasam Sofer has a beautiful explanation.  The two questions of Esther and Mordechai are to ask and explain why when Esther was told by Mordechai that the Jews were going to be destroyed, Verse 4:9, she did not know what to do.  Mordechai said go to the king even though you were not called, risking your life.    Esther was close to being a prophet, however, she did not have the same dream as Mordechai, there was a plot between her husband and Hamen to destroy the Jews.  Mordechai had a dream that night detailing the plot.  Mordechai had time to think it over and concluded that Esther was the wife of the king because she is to be the saviour of the Jewish people.  Esther did not have this dream, so she was not able to process and arrive at a course of action.    The Chasam Sofer says that this bothered Esther.  The reason why Moredechai had the dream and esther did not is hinted to us in the Gemora, Esther is described as הסתר אסתיר.  The dreams of צודק as the Chasem Sofer describes Mordechai’s dream, were hidden from her.  Esther thought that it was proper for her to have a dream.  In order to have a dream of  צודק which is close to prophecy, one has to be in a state of joy and gladness of the heart.  She thought that she did have joy because she was in the king’s palace בּשׂמחה וטוב לבב; however, although she was happy, since she was trapped against her will, she did not have true freedom.  Mordechai on the other hand could go wherever he wants.  He had full simcha and he was the one to have the dream.  In fact the Ramban says that the spice מר דרור that was used could only be wild, not cultivated in a house.  

Shimmy Bertram had a very nice insight.  When Avrohom was taking Yitzchok to the Akedia, he was 37 years old.  Yet he followed his father.  Avrohom was told by God to perform the Akeda.  Yitzchok did not hear the word of Hashem, he went because of his faith in his father.  The nation of Israel has tremendous benefits from the merit of Yitzchok.  Perhaps you can compare Esther to Yitzchak.  She did not hear the word of Hashem, but did what Mordechai told her, and saved the Jewish people.  Perhaps this is why the holiday of Purim will never disappear even after Mosiach comes because the Jews were saved based on faith in our leaders, Emunas Chachamim.   

Perhaps there is another lesson.  In Devarim 31:19 it calls the warning to the Jewish people a song.   How can you call this warning a song.  The answers that through Emunas Chacomin, doing Tshuva, and other acts of kindness, the Rebuke and warnings of destruction can turn into a song, as it did in the days of Esther and Mordechai.

Verse 19:

וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Therefore, write down this song and teach it to the people of Israel; put it in their mouths, in order that this song may be My witness against the people of Israel.

The answer may be that you are correct that it is not really a song.  However, if you have an Esther, through her abilities and closeness to ZHashem, she can change the evo; decrease to a song of redemption.  Perhaps maybe that is why it is labeled a song.  Everything that Hashem does is for the good and the evil contains good in it when the nation of Israel changes their destiny through doing the right thing, having the proper leaders.

Maharsha

משה מן התורה מנין כו’ המן מן התורה כו’ אסתר כו’ מרדכי כו’. יראה בזה לפי שבאלו הד’ מצינו שיש להם עוד שמות אחרים במשה טוביה אביגדור כו’ בהמן אמרו שהוא ממוכן אסתר היא הדסה מרדכי בלשן פתחיה ולפי הנראה היה לבעל דין לחלוק ולומר שאלו שמות המיוחדים להם אינם עיקר מן התורה בהם כי שם משה בת פרעה נתנה לו והוא לשון מצרי כדעת המפרשים ושם המן ומרדכי ואסתר נראה כי שמות פרסיים הם כי המגילה נכתבה ע”י הפרסיים שע”כ לא הוזכר שם הקב”ה במגילה כדעת הראב”ע וע”כ אמר במשה מנין שהוא שם המיוחד לו לעיקר מן התורה שנאמר בשגם הוא בשר גו’ שקודם שנקרא כך ע”י בת פרעה קראו התורה אותו בשם זה ע”ש שהוא הוציא ומשה את ישראל מן הים עד”ה ימשני ממים רבים וע”כ נקרא משה ולא נמשה או משוי והוא מבואר כשדור המבול לא היו מאמינים בהשגחה פרטית שאמרו מה שדי כי נעבדנו כדאמרי’ פ’ חלק ונפרע מהם במדה כי לפי הטבע ראוי שיהיה העולם מים במים אבל היתה השגחה אלהית שנא’ יקוו המים ותראה היבשה לצורך בן אדם וע”כ הביא עליהם מי המבול כפי הטבע ולפי שע”י משה רבינו נתפרסם זאת השגחה שבני ישראל הלכו ביבשה תוך הים והמצריים נטבעו שם ע”כ הזכיר שם משה כאן ועד”ז אמר המן מן התורה מנין שזהו שם המיוחד לו ואמר המן העץ במעשה הנחש והוא לפי שהיה הוא גזע צפעוני מעשו ועמלק אשר כחם נחש הקדמוני ובמדרש המן והנחש פתחו באף כו’ ושניהם נתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם כו’ כדאיתא פ”ק דסוטה ואמר אסתר מן התורה מנין שהוא עיקר שמה ואמר ואנכי הסתר אסתיר ע”ש שבימיה נתקיים מקרא זה שאמר הקב”ה אסתיר לפי שרחקו והסתירו ישראל עצמם מדבור אנכי שהוא עיקר אמונה כדאמרי’ פ”ק דמגילה למה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה לפי שהשתחוו לצלם ונהנו מסעודת אחשורוש וע”ז אמר מרדכי מן התורה מנין שע”י זכו להנצל להיעשות בני חורין מלשון מר דרור כי הוא וסיעתו אנשי כנסת הגדולה לא רצו להשתחות לצלם ולא ליהנות מאותה סעודה ועל שם שהוא ראש לגדולה ולש”ט נמשל לראש בשמים משמן המשחה וק”ל:

Ben Yehoyada

Yosef Hayim (1 September 1835 – 30 August 1909) (Iraqi Hebrew: Yoseph Ḥayyim; Hebrew: יוסף חיים מבגדאד‎) was a leading Baghdadi hakham (Sephardi rabbi), authority on halakha (Jewish law), and Master Kabbalist. He is best known as author of the work on halakha Ben Ish Ḥai (בן איש חי‎) (“Son of Man (who) Lives”), a collection of the laws of everyday life interspersed with mystical insights and customs, addressed to the masses and arranged by the weekly Torah portion.

מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן. נראה לי בס”ד הכונה בתורה כתוב שבשם זה קראתו בתיה אחר שגמלתו אמו והביאתו אצלה וקראתו מֹשֶׁה על שם המקרה שקרה לו ומנין לנו ראיה מן התורה שזה השם גזור לו מן השמים דלכן נעשה שם זה עיקר יותר משאר שמות שיש לו? והשיב רמוז מקדם קדמתה בכתוב (בראשית ו, ג) ‘בְּשַׁגַּם’ זה משה.

אי נמי נראה לי בס”ד הכי קאמר מֹשֶׁה מִן ה‘ תּוֹרָה רצונו לומר מן חמשה חומשי תורה מִנַּיִן, כי שמו הטוב אינו כתוב אלא בארבעה ספרים ואינו נזכר בספר בראשית, והשיב ‘בְּשַׁגַּם’ זה משה והוא פסוק בספר בראשית.

אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן. נראה לי בס”ד גם בזה כיון להציל את מרדכי הצדיק ע”ה מן התלונה שיש להתלונן עליו על אשר לא הסתיר את אסתר להצניעה בחדרי חדרים שלא ידע בה אחשורוש ויקחנה לו ולכן שאל מקום שמה בתורה כדי שמשם יוודע מה יהיה בסופה ופירש ששמה נרמז בפסוק הַסְתֵּר אַסְתִּיר וכו’ (דברים לא, יח) משמע שתמצא אסתר בזמן שיתקיים דבר זה של הסתרת פנים ועל כן מכאן מוכח שתהיה הצלה לישראל בזמן הסתר פנים על ידי אסתר דמאי קא משמע לן שתהיה אסתר מצויה באותו זמן אם לא לענין שתהיה ריוח והצלה ונס לישראל על ידה על כן לא הצניעה לגמרי אלא עשה פתח שתהיה לקוחה לבית המלכות כדי שתהיה התשועה על ידה כאשר היה כן באמת.

מָרְדֳּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן. גם על זה שאל כדי להציל את מרדכי הצדיק מן התרעומת שיש עליו מן העולם באומרם והלא זקנו שאול ברח מן השררה וכן ראוי לכל צדיק שיהיה בורח מן השררה וכן התנא אמר וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת (משנה אבות א, י) ומה ראה מרדכי להכניס עצמו לשררה שהיה אחד משרי המלך קודם שנלקחה אסתר וגם לסוף היה משנה למלך והיה לו לברוח מזה ולכן שאל על מקומו בתורה כדי שמשם יוודע מה יהיה סופו, והשיב קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר דְּרוֹר (שמות ל, כג) 

Next take choice spices: (five hundred weight of) solidified myrrh,

ותרגומו מירא דכיא דמשמע מרדכי יהיה ראש ולמה נגזר עליו להיות ראש? אלא ודאי בשביל טובת ישראל שיהיו צריכין אליו לכן קרב עצמו לשררה ולא ברח ממנה דכונתו לשם שמים.

Menachem Begin’s story with Rabbi’s Moshe Feinstein, Yosef Ber Solovecihink and the Lubavitcher Rebbe.  The Ben Yehoyada is perhaps  response to וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו

כִּ֣י ׀ מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכָל־זַרְעֽוֹ׃

והא דשאלו על המן קודם מרדכי ואסתר, כי באותו הדור היה המן מצד הקליפה והחשך ומרדכי ואסתר היו מצד הקדושה והאור ואיתא בגמרא (שבת עז:) מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי? והשיב כברייתו של עולם שהיה החשך קודם ואחר כך נראה האור, וכן כאן שאל על המן תחלה שהיה מצד החשך ואחר כך על מרדכי ואסתר שהיו מצד האור.

אי נמי פפונאי ידעי תשובות אלו ולא שאלו אלא לבדוק לרב מתנה ולכן אמר אמרי ליה פפונאי לרב מתנה ולא אמר שאלו ליה פפונאי ולכן כיון דתשובה לשאלה דשם משה רבינו ע”ה היתה מפרשת בראשית והם ידעי דשם המן גם כן נרמז בפרשת בראשית לכן אמרו לו על שם המן תחלה דקדים בקרא לקראי דאסתר ומרדכי.

Chasam Sofer:

אסתר מן התורה מנין וכו’ מרדכי מן התורה מנין. יראה היתה מתייאשת לבקש על עמה ומולדתה משום שלא נודע לה דבר אפי’ בחלום. ואמר רבא פ”ק דחגיגה ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא אבל בחלום אדבר בו ופירש”י דדייק מדכתיב ביום ההוא דייקא ביום אסתיר פני אבל בלילה אגלה בחלום. והנה לא נודע לה דבר ושום רמז ע”כ התיאשה מלבוא לפני המלך. והיינו אסתר מן התורה דכתיב ואנכי הסתר וגו’ אכן איתא במדרש ומרדכי ידע כבר שנתגלה לו ע”י חלום וכן הוא בתרגום שני. ובמנות הלוי. אלא שלחלום צודק שהוא כענין נבואה צריך להיות שורה בתוך שמחה כמשחז”ל אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה ומסיים שם וכן לחלום טוב רוצה לומר חלום צודק נבואיי. וחשבה אסתר שראוי לגלות לה בחלום שהיא שוכבת בארמון המלך בשמחה וטוב לבב. אבל באמת לא כן הוא כי עכ”פ היתה חבישה שלא ברצונה משא”כ מרדכי מתהלך ברצונו וחפצו והוא שמחה יותר והוא ראוי לחלום נבואיי יותר דבר זה גילה לנו רמב”ן בפי’ התורה פ’ כי מור דרור שיקחו מור מחיה שהיא דרור והולכת ברצונה בין הערוגות ולא מאותן החבישים בבתים להאכילן ולפטמן כי מור שלהם אינו חשוב כאותם המתהלכות חפשי ודרור והיינו מרדכי מן התורה מנין מור דרור:

ומתרגמינן מארי דכי’ אמרתי עפ”י ירושלמי דשקלים וש”ס מנחות מרדכי בילשן שהי’ בולל לשונות ודורשן כגון גגות צריפין גג לה”ק וצריף לשון ארמי וכן עין סנכר עין לה”ק וסנכר לשון ארמי ע”ש וה”נ כשמו כן הוא כי בלה”ק נקרא מור דרור ובלשון ארמי מארי דיכיא. ונקרא פלגא לה”ק ופלגא ארמי מר לה”ק דכי ארמי:

Torah Temimah on Chumash:

הסתר אסתיר. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז לאסתר מן התורה מניין, אמר להו, ואנכי הסתר אסתיר ^כ

(חולין קל”ט ב’)

כמה פירושים ובאורים ורמזים נאמרו בבאור אגדה זו. ולי נראה פשוט עפ”י הדרשה הבאה והסתרתי פני מהם ביום ההוא, אמר הקב”ה, אעפ”י שהסתרתי פני מהם – בחלום אדבר בו, ופירש”י ביום ההוא קדייק, ביום ולא בלילה, שמראים לו חלום כדי שיתפלל על הדבר, עכ”ל. ור”ל דכשעתידה לבא איזו גזירה וצרה חלילה מראה הקב”ה את הדבר למי שראוי בחלום הלילה כדי שיתפלל ויתבטל הגזירה. והנה איתא במדרשים על הפסיק באסתר ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, מאין ידע – בעל החלום הגיד לו [והובא בפירש”י שם], וזהו ששאלו, אסתר מן התורה מניין, כלומר ענין אסתר ומקריה, שיודיע הקב”ה דבר גזירה בחלום כדי שיתפללו, איפה רמוז בתורה, והשיב רב מתנה, ואנכי הסתר אסתיר, וצ”ל וגומר, שסמך על יתר לשון הפסוק ביום ההוא, ועפ”י הדרשה על אותו הלשון בחלום אדבר בו, וכמש”כ, ויען כי עיקר המגילה נקראת ע”ש אסתר, לכן תלו השאלה על שמה, ואף רב מתנה כיון להשיבם בערך לשון נופל על לשון הסתר אסתיר, ודו”ק. .

מר דרור. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין, אמר להו, מר דרור וכתרגמינן מירא דכיא

 ^מחפירש”י מניין לגאולת מרדכי, דמתרגמינן מירא דכיא, וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים לאנשי כנה”ג, עכ”ל, והדברים צריכים באור, ונראה באור הענין ע”פ האגדה דמגילה י’ ב’ דדריש שם על הפסוק דישעיה נ”ה תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הנעצוץ זה המן וכו’, יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר בשמים ראש ומתרגמינן מירא דכיא, ע”כ, ור”ל שהצדיקים מכונים בשם בשמים ע”ש הכתוב בשה”ש נרדי נתן ריחו, ומרדכי הוא ראש לצדיקי הדור ההוא, ואולי דריש מרי מלשון מר, שהיה ראש גם לסנהדרין כמבואר במגילה.

ולולא פירש”י היה נראה לפרש דכונת הגמרא מוסבת לענין אחר, והוא לפי המבואר בגמרא מגילה שם דעיקר שמו של מרדכי היה פתחיה, א”כ קשה למה שינה את שמו העברי בשם שאין לו מקור בעברית, והוא יותר נוטה לשמות האומות, כמו מרודך, ומפרש דגם שם מרדכי יש לו רמז בתורה, דהוא מלשון מר דרור בעברית. ועיקר הדבר ששינה שמו יש לזה טעמים וענינים שונים שאין כאן המקום לבאר, וע”ע לפנינו בפ’ נצבים בפסוק ואנכי הסתר אסתיר. .

Torah Temimah on Esther:

ושמו מרדכי. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין, אמר להו, דכתיב (שמות ל’) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא

פירש”י מניין לגאולת מרדכי דמתרגמינן מירא דכיא, וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים לאנשי כנה”ג, עכ”ל, והדברים צריכים באור, ונראה ע”פ האגדה דמגילה י’ ב’ דדריש שם על הפסוק דישעיה נ”ה תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הנעצוץ זה המן, יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר בשמים ראש ומתרגמינן מירא דכיא, ע”כ. ור”ל שהצדיקים מכונים בשם בשמים ע”ש הכתוב בשה”ש נרדי נתן ריחו, ומרדכי הוא ראש לצדיקי הדור ההוא, ו

היה נראה לפרש דכונת הגמרא מוסבת לענין אחר, והוא לפי המבואר בגמרא דמגילה שהבאנו דעיקר שמו של מרדכי היה פתחיה, א”כ קשה למה שינה את שמו העברי בשם שאין לו מקור בעברית, ועוד לשם שהוא יותר נוטה לשמות האומות, כמו מרודך, ומפרש דגם שם מרדכי יש לו רמז בתורה, דהוא מלשון מר דרור בעברית וע”פ התרגום כמבואר, ועיקר טעם הדבר שנשתנה שמו הוא מפני שהוא ראש לצדיקים שבדורו, וכמש”כ בדרשה הקודמת. ועיין עוד מש”כ בתו”ת פ’ נצבים בפסוק ואנכי הסתר אסתיר. .

Footnote 1:

 Devarim 31:17 – 19

Verse 17:

וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃

Then My anger will flare up against them, and I will abandon them and hide My countenance from them. They shall be ready prey; and many evils and troubles shall befall them. And they shall say on that day, “Surely it is because our God is not in our midst that these evils have befallen us.”

Verse 18:

וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃

Yet I will keep My countenance hidden on that day, because of all the evil they have done in turning to other gods.

Verse 19:

וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

Therefore, write down this song and teach it to the people of Israel; put it in their mouths, in order that this song* may be My witness against the people of Israel.

Sefari translates שִּׁירָ֣ה as poem and Chabad as song.   שִּׁירָ֣ה is normally tranlstated as a song.

Footnote 2:

Question #1:

משה מן התורה מנין (בראשית ו, ג) בשגם הוא בשר  

Rashi:                                                                   ועוד זה שאלו ממנו מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא:

בשגם הוא – בשגם בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו ימיו מאה ועשרים שנה וכך היו ימי חיי משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו:

From where in the Torah is the existence of Moses [Moshe] alluded to before his birth? He replied that the verse states: “For that he also [beshaggam] is flesh; therefore shall his days be one hundred and twenty years” (Genesis 6:3). The numerical value of beshaggam is the same as that of the Hebrew name Moshe, and it is known that Moses lived a total of 120 years (see Deuteronomy 34:7).

Question 2:

המן מן התורה מנין (בראשית ג, יא) המן העץ

Rashi                                                                                                                             :מנין – למעשה המן

המן העץ – יתלה על העץ:

They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the hanging of Haman? He replied: The verse states after Adam ate from the tree of knowledge: “Have you eaten of [hamin] the tree, about which I commanded you that you should not eat?” (Genesis 3:11). Hamin is spelled in the same manner as Haman: Heh, mem, nun.

Questions 3 and 4:

אסתר מן התורה מנין(1) (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב (שמות ל, כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא:

                                             למעשה אסתר – הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות:

מנין – לגדולת מרדכי:

מר דרור – וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים ואנשי כנסת הגדולה:

They also asked Rav Mattana: From where in the Torah can one find an allusion to the events involving Esther? He replied to them that the verse states: “Then My anger shall be kindled against them on that day, and I will forsake them, and I will hide My face from them, and they shall be devoured, and many evils and troubles shall come upon them; so that they will say in that day: Have not these evils come upon us because our God is not among us? And I will hide [haster astir] My face on that day for all the evil which they shall have wrought, in that they are turned to other gods” (Deuteronomy 31:17–18). They also asked him: From where in the Torah can one find an allusion to the greatness bestowed upon Mordecai? He replied: As it is written with regard to the anointing oil in the Tabernacle: “And you shall also take the chief spices, of flowing myrrh [mor deror]” (Exodus 30:23); and we translate mor deror into Aramaic as: Mira dakhya, which resembles the name Mordecai.