Levirate Marriage – Mitzvah of Yibum
Devarim 25:5-10:
Shiur at Chabad of Lakeview
Walked the six miles to Chabad of East Lakeview. On the way there I stopped off by Eli and Xi. I go to Shul at 10:50 AM. They were at Shilshi. The Kiddush was great. I just love the Cholent. I spoke about the Mitzvah of Yibum. I also told them the speech by Rabbi Meir Yaakov Soloveichik, the Yibum of Henry the 8th. See my blog posit of September 4, 2023
Pesukim of Yibum:
Verse 5:
כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃
Artscroll:
When two brothers live together and one of them dies, and he has no child, the wife of the deceased may not marry outside to a strangman; her brother in law shall come to her, and take her to himself as a wife, and perform levirate marriage..
Rabbi Charles Kahane:
When brothers from one father live together at the same time, and one of them dies childless, the wife of the deceased may not marry one outside of the family, a stranger. Her husband’s brother must marry her; take her to be his wife, and take the place of the former husband.
(רמב”ן, רש”י, א”ע.)
Silverstein
When brothers dwell together [i.e., when they had dwelt concurrently in the world (This excludes from yibum (levirate marriage) the wife of one’s brother who had never been “in his world”). They must also be “together” vis-à-vis inheritance (This excludes from yibum the wife of one’s maternal brother)], and one of them dies, and he has no son [or daughter, or son of a son or daughter of a son, or son of a daughter or daughter of a daughter], then the wife of the dead one shall not be outside to a strange man. Her levir (her husband’s brother) shall come upon her and take her for himself as a wife, and he shall have her in levirate marriage.
Rashi:
כי ישבו אחים יחדו. שֶׁהָיְתָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ (ספרי; יבמות י”ז):
יחדו. הַמְיֻחָדִים בַּנַּחֲלָה, פְּרָט לְאָחִיו מִן הָאֵם (שם):
ובן אין לו. עַיֵּן עָלָיו, בֵּן אוֹ בַת אוֹ בֵן הַבֵּן אוֹ בַת הַבֵּן אוֹ בֵן הַבַּת אוֹ בַת הַבַּת (עי’ יבמות כ”ב):
We see that the Mitzvah of Yibum applies to a couple who had a child and that child dies. Thus when the brother dies, he is childless and his wife falls to Yibum.
Verse 6:
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
To understand this Pasuk the following four separate phrases that have to be understood.
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙
אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד
יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת
וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
There are two main explanations. The A Pshat which is the plain meaning of the text and the B Pshat which Drush as stated by the Sefrei and the Gemora in Yevomes 24A.
What does וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ mean?
A – Either the oldest son
B – The oldest brother is first in line to perform Yibum.
What does אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד mean?
A – Either it goes with the oldest son that is born. “And it will be when a son is born”
B – The Yevamah has to have the ability to have children in her lifetime. It excludes an Aylones
What does יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו mean?
A1 – The son born to the Yavum and Yevamah takes on the same name as the deceased brother
A2 – The son inherits the deceased brother.
A3 – The son is a continuation of the soul of the dead brother
B – The brother who performs Yibum inherits the deceased brother’s property
What does וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל mean?
A – Not sure
A3 – by taking on the soul of the dead brother, the dead brother will not be wiped out from this world.
B – Inheritance
The following is how the various Meforshim learn this Pasuk.
What is very interesting is that only Rashi learned the text like the Gemora. The Gemora in Yevamos 24A clearly learns the explanation like the Drush. Rava totally rejects the plain meaning of the text.
Onkelys – A, B, A, not sure. According to Avrohom Morgenstern
it is A, B, A3, Not sure
Targum – A, A, A2, not sure
Ibn Ezra – A, A, A1, B
Rashbam – A, A, A1, not sure
Ramban – A, A, A3, B Also Rabbeinu Bachya and the Tur HaArych
Sforno – A, A, A, A3
Rashi – B, B, B, not sure
Group 1 – follows the plain meaning of the text. You name the kids after the deceased brother. This is said by Onkleyos, Tragum Yonasam Ben Uziel, Ibn Ezra, and the Rashbam.
Group 2 – Kabblistic Pshat that the Neshama of the deceased brother goes into the firstborn child (son or even a girl?). Ramban, Rabbinu Bachya and Tur HaAruch. Rabbi Avrohom Morgenstern in his Sefer on Onkelys says that Onkelys agrees with the Ramban.
Group 3 – The child is considered the child of the deceased brother. This is the Sforno. Slightly different than the Ramban.
Group 4 – The Drasha’s that Rashi quotes are from the Gemara in Yeovms 24A. It appears that Rashi holds like Rava in the Gemara that we do not use the plain meaning at all, not for Pshat and not for Halacha.
There are a number of questions. Rava in Yevamos 24A clearly says the explanation of the Pasuk does not at all go like the plain meaning of the text. The plain meaning is that you call the son born of the Yavam by the name of the deceased brother. How can the four under Group one use the plain meaning of the text. Onkelyos and Targum Yonasan Ben Uziel were Tanium and predated Rava by 300 plus years. Maybe they simply argue on Rava and say that we do explain is based on the plain meaning and also on the Drashas. Perhaps. Rava is so adamant that we do not follow the plain meaning.
Reb Moshe Solovecichik wants to explain Rava that in Pasak Halacha we do not use the plain meaning, although in most other instances we will Pasken like the plain meaning and like the Drasha’s Chazel. Here we do not. Perhaps because of Rus and Boaz not meaning their kid Machlon. However, this is not proof because perhaps they did not want to use the name Machlon because he was a traitor to the Jewish people. Reb Moshe Soloveichik speculated perhaps there would be a Mitzvah Kiyumos to name the eldest son by the name of the child born to the Yavam and the Yevamah. Like Matza after the first night of Pesach.
Where does the Ramban get his Pshat and say it has a Kabbalistic explanation. Could be that he feels that to say the Pasuk in means that you give the same name to the newborn child cannot be, because we do not see this by Boaz and Rus. The Ramban felt that there has to be a plain meaning to the verse, so he said the plain meaning is the Kabbilistic meaning, which fits in with the words.
This is difficult because even if it does mean you name the child after the name of the deceased brother, thi is only Lechatchilah, B’dieved you can name the child a different name. And perhaps by Boaz and Rus they did not want to use the name Machlon because he betrayed the people of Israel.
Group 1:
Onkelys:
וִיהֵי בוּכְרָא דִּי תְלִיד יְקוּם עַל שְׁמָא דַאֲחוּהִי מֵתָנָא וְלָא יִתִּמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל:
It shall be that the firstborn, when she is capable of bearing children, shall be established in place of his deceased [father’s] brother, so that his name may not be obliterated from Yisroel. Avrohom Morgenstern in the Artscroll translation in footnote 12 page 268 that Onkelyos is referring to the idea that the first son born to the Yavum and Yevama in a spiritual sense is the son of the dead brother.. Meaning he is the Neshma of the brother.
Avrohom Morgenstern in Artscroll says that Onkleys agrees with the Ramban and Rabbinu Bachya.
Targum Yonasan Ben Uziel
יהֵי בּוּכְרָא דְתוֹלִיד יְקוּם בְּאַחְסַנְתָּא עַל שׁוּם אָחוֹי שְׁכִיבָא וְלָא יִתְמְחֵי שְׁמֵיהּ מִיִּשְרָאֵל
And the first-born whom she beareth shall stand in the inheritance in the name of the deceased brother, that his name may not be blotted out from Israel.
Ibn Ezra:
הבכור אשר תלד. יקרא בשם אחיו:
ולא ימחה שמו. על הנחלה ידבר. וכבר פירשתי אשר תלד בפסוק לעם נכרי:
Rashbam: יקום – הבן על שם [אחיו] – לפי הפשט.
יקום הבן על שם אחיו, he will arise in the name of his brother (deceased). This is the plain meaning.
Group Two:
Ramban:
וטעם והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת איננו כפשוטו שיקראו הבן הראשון בשם המת ראובן או שמעון כמוהו שהרי בבעז נאמר כן (רות ד י) ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו ולא קראו אותו מחלון אבל הכתוב הזה על דרך האמת הבטחה והנה הוא כפשוטו
וסמכו בו רבותינו (ספרי קנו יבמות כד) מדרש שיהא גדול האחים מיבם ושהאילונית אינה מתיבמת וכן אשת הסריס ששמו מחוי וזה כולו אסמכתא כי האילונית ואשת הסריס מגופיה דקרא נפקי:
Rabbeinu Bachya:
והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. ע”ד הפשט בכתוב הזה הוא דרך הקבלה, כי
הבכור אשר תלד אשת המת יקום על שם אחיו המת, ואין זה שם ממש שיהיה שמו כשמו, אלא יקום על שם אחיו המת בנפש ידבר הכתוב, זהו שאמר ולא ימחה שמו מישראל, שאם לא יקום ימחה שמו מישראל סבא, וזה מבואר. ומה שפירשו בו רז”ל, והיה הבכור אשר תלד, אמו של מת, הוא יקום בנכסים על שם אחיו המת ויזכר שם המת בנחלתו, אין זה פשוטו של מקרא, אבל הוא מדרש לרז”ל ומשם הוכיחו שמצוה בגדול ליבם, וזהו שהזכיר לשון בכור.
Tur Haruch also learns like the Ramban.
Group 3:
Sforno:
ולא ימחה שמו מישראל. שיהי’ הולד נחשב אצל ה’ יתעלה קיום פריה ורביה למת שהרי נולד ע”י קדושיו של מת ואין היבם צריך לקדשה קדושין אחרים וזה מאס אונן בשנאתו את אחיו ובזאת הי’ עליו קצף:
ולא ימחה שמו מישראל, in that the child born from this union will be considered by G’d as if the deceased had fulfilled the commandment to be fruitful. This is easily understood when we consider that this child is the product of a legal marriage entered into by the deceased husband of his mother. The fact that the deceased’s brother did not have to go through a marriage ceremony with the widow of his brother makes this clear to everyone. This explains why G’d would be angry at the brother who refuses to marry his sister-in-law, as he thereby deprived his deceased brother forever from fulfilling the mitzvah of being fruitful
Group 4:
Rashi:
והיה הבכור. גְּדוֹל הָאַחִים הוּא מְיַבֵּם אוֹתָהּ (ספרי; יבמות כ”ד):
אשר תלד. פְּרָט לְאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת:
יקום על שם אחיו. זֶה שֶׁיִּבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ יִטֹּל נַחֲלַת הַמֵּת בְּנִכְסֵי אָבִיו:
ולא ימחה שמו. פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי (יבמות כ”ד):
Gemara Yevamos 24A:
מַתְנִי׳ מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַיבֵּם, וְאִם קָדַם הַקָּטָן — זָכָה. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהָיָה הַבְּכוֹר״ — מִיכָּן שֶׁמִּצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַיבֵּם. ״אֲשֶׁר תֵּלֵד״ — פְּרָט לְאַיְלוֹנִית, שֶׁאֵין יוֹלֶדֶת. ״יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו״ — לְנַחֲלָה. אַתָּה אוֹמֵר לְנַחֲלָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְשֵׁם: יוֹסֵף — קוֹרִין אוֹתוֹ יוֹסֵף, יוֹחָנָן — קוֹרִין אוֹתוֹ יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן ״יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם״, מָה שֵׁם הָאָמוּר לְהַלָּן — נַחֲלָה, אַף שֵׁם הָאָמוּר כָּאן — לְנַחֲלָה. ״וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ״ — פְּרָט לְסָרִיס שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי. אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דִּבְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ — הָכָא אֲתַאי גְּזֵרָה שָׁוָה אַפֵּיקְתֵּיהּ מִפְּשָׁטֵיהּ לִגְמָרֵי. וְאִי לָאו גְּזֵרָה שָׁוָה, הֲוָה אָמֵינָא ״שֵׁם״ — שֵׁם מַמָּשׁ? לְמַאן קָמַזְהַר רַחֲמָנָא? לְיָבָם — ״יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיךָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Malbim:
[קנו] והיה הבכור אשר תלד הפסוק הזה אם כמובנו הפשוט שהבן הראשון שתלד היבמה יקרא על שם המת. למשל אם נקרא ראובן יקרא הבן ראובן, אינו מתקבל על הדעת כי ענין היבום נאמר גבי ער בכור יהודה. ושם נאמר שהזרע יהיה לאחיו ולא שיקרא בשמו גם לא הזכיר שם בכור. וכן נזכר בכתובים גבי רות ושם אמר להקים שם המת על נחלתו. ב’ שבכ”מ שנאמר והיה יבא או על הדבר המובטח או על דבר הרגיל, וכאן אולי לא תלד כלל ואם תלד אולי נקבה וגם אולי לא יהיה בכור כי יתכן שכבר ילדה. ואם הדין הוא רק בבכור היה לכתוב אם תלד או אשר תלד בכור יקרא ע”ש אחיו, ג’ שאם מוסב על הבן הנולד היה לומר יקום על שם אחי אביו, ואף שיש ליישב בדוחק כדאיתא בגמ’ דהצווי על הב”ד שיאמרו להיבם שיקרא את הבן בשם אחיו, אבל הוא רחוק שהלא לא נזכר בפסוק זה היבם כלל, ולכל הפחות היה לכתוב ועל שם אחיו המת יקום הבכור אשר תלד שהיה סמוך שם אחיו המת לויבמה, ד’ שאם בבן הנולד מדבר למה הזכיר שני פעמים יקום על שם אחיו ולא ימחה שמו מישראל, ואף שחז”ל דרשו מזה פרט לסריס ששמו מחוי זאת הוא דרש, וגם היה לכתוב אשר לא ימחה שהוא נתינת טעם, ומדאמר ולא ימחה משמע שהוא ענין בפ”ע, ולכן ההכרח לפרש כדברי חז”ל, אף שאמרו בגמ’ שבכ”מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו, רק כאן ההלכה עוקר את הפשט אבל לא את הפשט שהוא על דרך ההגיון, וזה, כי ענין הקמת שם מצינו על ב’ אופנים. א’ הקמת שם בנחלה, שהנחלה תקרא על שמו כמ”ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם, ב’ הקמת שם ע”י הבנים שהבנים נקראו על שמו. כדמצינו בבנות צלפחד שאמרו למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו שאין פי’ על הנחלה שלא יקרא על שם אביהם דא”כ היה כתוב למה יגרע שם אבינו מנחלתו, אלא הפי’ הוא כך, למה נגרע אנחנו אשר אנו שם אבינו בשביל שאנו זרעו, מתוך משפחתו תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו, ואחרי שמצינו ב’ עניני הקמת שם. וזכר ב’ פעמים בפסוק א’ יורה על שניהם, בזרעו כמו גבי יהודה, ובנחלה כמו גבי רות, והמייבם הוא הקם על שם המת בנחלתו ולא הבן אשר יולד, כמו שנאמר שם ביום קנותך השדה גם אשת המת קנית וכדפי’ רש”י מפני שאשת המת נכנסת ויוצאת בנחלת המת ותזכר הנחלה ע”ש המת, ועתה נבא לבאר את הכתובים, כי מליצת הכתוב כך היא, אחרי שאמר הכתוב מצות היבום ובאר לנו התועלת שיוצא מזה, ואמר כי ע”י היבם שהוא בענין הזה כבכור שיורש את נחלתו, וע”י היבמה שראויה להוליד בנים מהיבם יהיו שני הקמות, הקמת שם בנחלה שזה נקרא הקמת שם אחיו כמ”ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם, וגם הקמת שם ע”י זרעו שיקרא הקמת שם בישראל. שע”ז אמר קודם להקים שם אחיו בישראל (שהוא ענין רוחני וע’ ברמב”ן ורבינו בחיי) וכה יתפרש הכתוב “והיה הבכור” ר”ל ע”י הבכור שהוא היבם שכנה אותו בכור מפני כמה דינים כדאיתא בגמ’, “אשר תלד” ר”ל וע”י אשר תלד, היא היבמה, וכנה אותה בשם אשר תלד להורות שאם היא אילונית אינה מתיבמת, ועתה מבאר התועלת שיהיה ע”י היבם שקראו הכתוב בכור “יקום על שם אחיו המת” שפי’ הקמת שם בנחלה, והתועלת שיהיה ע”י היבמה “ולא ימחה שמו מישראל” שהוא הקמת שם בזרע כנ”ל:
How do the English translations translate Verse 6:
Artscroll:
“It shall be that the firstborn son whom she will bear shall stand in the name of his dead [father’s] brother, and his name shall not be blotted out from Israel.”
Rabbi Charles Kahane:
“The first son that she bears will perpetuate the deceased brother’s name and estate, so that his name will not be extinct from Israel.”
(רש”י, א”ע.)
Rabbi Kahane explains it as the first son that she bears. After I saw this I believe Artscroll meant the same thing, although confusingly. Rabbi Kahane stated that Rashi is one of his sources. This is not Rashi at all.
Silverstein
And it shall be, the first-born [i.e., the eldest of the brothers] (in an instance) where she can bear [(a woman who cannot bear is excluded from yibum)], he shall be invested in the name of his dead brother [with the latter’s inheritance in his father’s property], and his name shall not be wiped out of Israel. [(This excludes from yibum the wife of a saris (one who is impotent), whose name is already “wiped out.”)
Second Analysis – not sure if this has any value. I wrote this up initially before I spoke to Reb Moshe Solovecihik on August 29, 2023:
This is a very difficult Passuk to translate. The Gemora offers two interpretations, one literal and one using a Gezra Shava. The Gemora in Yevamos 24A clearly explains this verse that the words ״וְהָיָה “הַבְּכוֹר means the oldest brother has the priority to perform Yibum and the one who performs Yibam gets the deceased bother’s land. The son born of the union between the Yavam and Yevama has no status at all. It is the Yevam who gets the inheritance.
The literal Pshet according to the Gemora is that the first born (oldest son) is called by the dead brother’s name. What about inheritance? It does not say. It may be that all of the brothers get the inheritance or since the name of the first born is the same as the deceased brother, the kid gets the inheritance.
Rava said that we do not use the plain meaning because we have a Gerrah Shava. Why can’t we use both the plain meaning and the Gezerah Shave meanings? I do not know why.
Using this as a backdrop, Rashi is going like the Gemara. The Ibn Ezra and the Rashbam interprets the Pasuk like the plain meaning, which was rejected by Rava. The Ibn Ezra adds that when it says the first born son will be called by the deceased brother’s name, this first born son also gets the inheritance.
It seems that Onkelys and Targum Yonasan ben Uziel translate ״וְהָיָה הַבְּכוֹר״ as the son, however, at least Targum Yonasan ben Uziel translates שֵׁ֥ם אָחִ֖יו as inheritance.
The Ramban offers an interpretation not like the Gemora. The שֵׁ֥ם אָחִ֖יו is referring to the eternal soul, the the soul of the dead brother enters the child.
Rashi chooses not to translate the Pasuk in its simple plain meaning. Rabbi Shraga Silerstein and the Gutnick Lubavitch translate like Rashi.
Verse 7:
וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃
Artscroll:
But if the man will not wish to marry his sister-in-law, then his sister-in-law shall ascend to the gate, to the elders, and she shall say, ”My brother-in-law refuses to establish a name for this brother in Israel, he did not consent to perform levirate marriage with me”
Rabbi Charles Kahane:
But if the man does not want to marry his brother’s widow, his sister-in-law will go up to the judges who sit at the gate and say: “My husband’s brother refused to perpetuate his brother’s name in Israel; he will not take his place by marrying me.”
(רש”י, רמב”ן.)
Silverstein:
And if the man does not desire to take his yevamah, then his yevamah shall go up to the gate [of beth-din] to the elders, and she shall say: My yavam does not desire to invest for his brother a name in Israel; he does not desire to have me in yibum.
Verse 8:
וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃
Artscroll:
Then the elders of the city shall summon him and speak to him and he shall stand and say, “I do not wish to marry her.”
Rabbi Charles Kahane:
The judges of the city will summon him, and counsel him in the right course he should follow. But if he takes a stand and says: “I do not want to marry her,”
(רש”י, ספורנו.)
Silverstein:
Then the elders of his city shall call to him and they shall speak to him; and he shall stand up and say [in the holy tongue]: I did not desire to take her.
Verse 9:
וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃
Artscroll:
Then his sister-in-law shall approach him before the eyes of the elders; she shall remove his shoe from his foot and spit before hom; she shall speak up and say, “So is done to the man who will not build up the house of his brother.”
(רש”י, יונתן.)
Rabbi Charles Kahane:
his brother’s wife will approach him in the presence of the elders, pull his shoe from off his foot, as a sign of acquiring the deceased estate from him, spit on the ground in front of his face, and call out and say: “So must it be done to a man worthy of contempt, for refusing to build up a family which his brother began to form.”
(רש”י, יונתן.)
Silverstein:
Then his yevamah shall draw near to him before the eyes of the elders, and she shall remove his shoe from his foot, and she shall spit before his face [on the ground], and she shall answer and say [in the holy tongue]: Thus shall it be done with the man who will not build [(he may not perform yibum at a later date)] the house of his brother.
Verse 10:
וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ {ס}
Artscroll:
Then his name shall be proclaimed in Israel,: “The house of the one whose shoe was removed.”
Rabbi Charles Kahane:
And his name will be known in Israel as: “The house of the stripped shoe.”
(רש”י.)
Silverstein:
And his name shall be called in Israel: “the house (of him) chalutz hana’al” (“whose shoe was removed”). [It is a mitzvah for all who are standing there to say: “chalutz hana’al.”]
׃ {ס}
Exploring Kotzk 